ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(73 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר הסתלקות אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
[[קובץ:ניעזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של רבי ישראל נח שניאורסון בעיירה ניעז'ין כיום (מויקיפדיה)]]
נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].


ננולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]]. נישא לבת דודתו, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]] שנפטרה לאחר זמן קצר.  
[[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.  


לאחר מכן נישא לנכדה אחרת של סבו, בת דודו [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]]. באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].
באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].


אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.
אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.


עם פטירת אביו נשאר הרי"ן מספר שנים נוספות בליובאוויטש, ולבסוף נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.
בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חיקע<ref>בלקו"ד ח"א ע' לב כתוב חנה חיקע, ובתולדות משפחת הרב מליאדי ע' 61 כתוב חנה חישא (חיקא).</ref> (חישא) בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".


ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמולחלק מחסיד חבשהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה.  
ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.
 
הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.
 
==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.</ref>:
 
מזוועם הרבנית פריידא בת הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד בערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.
 
במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
 
לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]],  - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
 
מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חיקע (חישא) בת הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]]:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, (לערך [[תרל"ט]] - )<ref>לא הוזכר בין ילדי מהרי"ן במסמכי העיר ניעזין. בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום. ובמכתב מאת אחיינו רמ"מ משלהי תר"נ מובא שהיה אז נער בן י"א שנה.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)
 
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}


לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הצמח צדק נשאר שנתיים בליובאוויטש ונהג בנשיאות כ[[אדמו"ר]] תחת השם "חבד" - ניעז'ן".  הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. בסוף שנת [[תרכ"ח]] עבר לעיר [[ניעז'ין]], שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] אדמו"ר האמצעי.
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
 
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]]
8,750

עריכות