7,986
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]]. | ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]]. | ||
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]]. | הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]]. | ||
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית | לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]]. | ||
==הישיבה בפרדס== | ==הישיבה בפרדס== | ||
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]] | [[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]] | ||
בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של הרבי הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית | בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של הרבי הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד. | ||
בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרה"ח ר' [[אריה זאב ליפסקר]], הרה"ח ר' [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו. | בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרה"ח ר' [[אריה זאב ליפסקר]], הרה"ח ר' [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו. | ||