ניגון כי הנה כחומר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף כי הנה כחומר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניגון כי הנה כחומר הוא ניגון שחובר על ידי החסיד ר' אהרון חריטונוב [1] שהיה אחד מהאחים החסידים לבית משפחת חריטונוב מניקולייב. ר' אהרון שהיה השוחט ובודק בניקולייב חיבר ניגונים חב"דיים רבים המעוררים חשבון הנפש וכיסופי הנשמה להתרומם לחיים רוחניים.

הניגון הינו ללא מילים אך נהוג לנגן אותו יחד עם מילות הפיוט "כי הנה כחומר" שאומרים בתפילת ליל יום כיפור, כפי שמופיע בקלטת של "ניחח". וכן הוא גם המנהג ב- 770 ובקהילות חב"ד.

ניגון זה הוא ניגון ס"ו בספר הניגונים.

מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כַּגַּרְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ בִּרְצוֹתוֹ דִּבֵּק לָאוּר וּבִרְצוֹתוֹ פֵּרַשׁ כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַעֲבִיר זָדוֹן וְשֶׁגֶג לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כַּיְרִיעָה בְּיַד הַרוֹקֵם בִּרְצוֹתוֹ מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כַּכֶּסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף בִּרְצוֹתוֹ מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמע
וידאו


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון
  1. באתר "זמרשת" מובא שהניגון של "כי הנה כחומר" היה מזומר בחב"ד בעבר ללא מילים. תחילה התאים לו המשורר עמנואל הרוסי את מילות שירו "שְכב בני" (1929), ורק עשרות שנים מאוחר יותר הותאמו לו בחב"ד מילות "כי הנה כחומר"". פרטים נוספים על הניגון, כותב חוקר הזמר החסידי, יעקב מזור באתר זֶמֶרֶשֶׁת (5.10.2014): "אף אחד לא יכול היה לציין בדיוק מתי התאימו חסידי חב"ד את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" שאומרים/שרים בליל יום הכיפורים. מה שכן ידעו לציין שזה קרה ממש בזמן תפילת ערבית של החג, באחד המניינים של חסידי חב"ד בירושלים ע"י איש צעיר יחסית שעבר לפני התיבה, וככל הנראה לא מוקדם משנות השישים האחרונות של המאה העשרים. עד אז הניגון הושר בחסידות חב"ד ללא מילים. ראו למשל פרסומו בספר הניגונים של חב"ד כרך א' שנדפס בשנת תש"ט (1948) בלא מילים. במקורות רבים רשום כי מלחין הניגון הוא שלום חריטונוב, אולם הזיהוי הנכון הוא כנראה אחיו, אהרן חריטונוב. אנו מודים למענדי בלוי שהביא לתשומת לבנו את המידע (ספטמבר 2021) על סמך המקורות: א. אוטוביוגרפיה של עמנואל הרוסי במכונת כתיבה (לא יצאה לאור). עותק מצוי גם בידי לאה צבעוני העורכת של כתבי עמנואל הרוסי. ב. עדות מוקלטת בפי חסיד חב"ד פנחס אלטהויז, שהיה דודו או בן דודו של עמנואל הרוסי. המידע גם בידיעה "משידורי הרדיו לחג - מבחר" (מעריב, 2.9.1975). בתכנית "ניגוני חב"ד - הקלטות חדשות" השתתף שמואל אלטהויז, קרוב משפחה של פנחס אלטהויז, ואפשר שהוא מסר את המידע. מוסיף חוקר המוסיקה החסידית יעקב מזור: זקני משפחת אלטהויז נחשבו בקרב חסידי חב"ד כאמינים להעיד על מקורם של ניגונים השנויים במחלוקת, ועל פרטים הקשורים לתולדות חב"ד בדורות קודמים, ודעתם תמיד התקבלה. גם אורי מרטון, בנו של יוסף מרטון ז"ל, שנעשה חסיד חב"ד בצעירותו, קבע בשיחה איתי שזו עדות נאמנה שניתן לסמוך עליה. לדבריו, מי שתמיד הביא ניגונים לאדמו"ר היה שלום חריטונוב וכך נתקבע הדבר שגם הניגון הזה הוא ניגון ששלום חיבר. לקח זמן עד שנודע ממקורות אחרים שהם מוסמכים (כמו שמואל אלטהויז) שהייחוס לשלום הוא טעות.