לדלג לתוכן

יקום פורקן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יְקוּם פּוּרְקָן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים "יקום פורקן" ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים[1]. הקטע הראשון כולל ברכה לחכמי ארץ ישראל וחכמי בבל, לראשי הישיבות, הדיינים וכל לומדי התורה והשני כולל ברכה לקהל. שני הקטעים נאמרים אצל יהדות אשכנז[2] לאחר קריאת התורה בתפילת שחרית של שבת, ואילו אצל יהודי פרובנס היה נאמר הקטע השני בלבד כחלק מברכת החודש. בקהילות אחרות לא מוכרת התפילה.

נוסח התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הַבְּרַכַה לַחֲכַמִים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור בארמית[3] תרגום לעברית

יְקוּם פּוּרְקָן מִן שְׁמַיָּא,

חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵי אֲרִיכֵי,

וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא,

וּבַרְיוּת גּוּפָא וּנְהוֹרָא מַעַלְיָא.

זַרְעָא חַיָּא וְקַיָּמָא,

זַרְעָא דִּי לָא יִפְסוֹק וְדִי לָא יִבְטוֹל מִפִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא.

לְמָרָנָן וְרַבָּנָן חֲבוּרָתָא קַדִּישָׁתָא

דִּי בְּאַרְעָא דְיִשְׂרַאֵל וְדִּי בְּבָבֶל

לְרֵישֵׁי כַלָּה וּלְרֵישֵׁי גַלְוָתָא[4],

וּלְרֵישֵׁי מְתִיבָתָא וּלְדַיָּנֵי דִי בָבָא.

לְכָל תַּלְמִידֵיהוֹן וּלְכָל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן,

וּלְכָל מָן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא.

מַלְכָּא דְּעָלְמָא יְבָרֵךְ יָתְהוֹן,

יַפִּישׁ חַיֵּיהוֹן וְיַסְגֵּא יוֹמֵיהוֹן,

וְיִתֵּן אַרְכָא לִשְׁנֵיהוֹן.

וְיִתְפָּרְקוּן וְיִשְׁתֵּזְבוּן

מִן כָּל עָקָא וּמִן כָּל מַרְעִין בִּישִׁין.

מָרָן דִּי בִשְׁמַיָּא יְהֵא בְּסַעְדְּהוֹן

כָּל זְמַן וְעִידָּן, וְנֹאמַר אָמֵן:

תַּעֲמוֹד יְשׁוּעָה מִן הַשָּׁמַיִם,

חֵן, וְחֶסֶד, וְרַחֲמִים, וְחַיִּים אֲרֻכִּים,

וּמְזוֹנוֹתּ מְרֻוָּחִים, וְסִיּוּעַ מִן הַשָּׁמַיִם,

וּבְרִיאוּתּ הַגּוּף, וְאוֹר [עֵינַיִם] מְעוּלֶּה.

זֶרַע חַי וְקַיָּם,

זֶרַע שֶׁלֹּא יִפְסֹק וָלֹא יִבְטוֹל מְדִּבְרֵי תּוֹרָה.

לַאדוֹנֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַחַבּוּרָה הַקְּדוֹשָׁה,

שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשְׁבְּבַּבֶל,

לְרָאשֵׁי כַּלָּה, וּלְרָאשֵׁי הַגּוֹלָה,

וּלְרָאשֵׁי יְשִׁיבָה, וּלְדַיְנֵי הַשַּׁעַר,

לְכָל תַּלְמִידֵיהֶם וּלְכָל תַּלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם,

וּלְכָל מִי שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה.

מֶלֶךְ הָעוֹלָם יְבָרֵךְ אוֹתָם,

יַאֲרִיךְ חַיֵּיהֶם, וְיַרְבֶּה יְמֵיהֶם,

וְיִתֵּן אֲרִיכוּת לִשְׁנוֹתֵיהֶם,

וְיִוַשְׁעוּ וְיִנַצְּלוּ

מִכָּל צָרָה וּמִכָּל חֳלָיִים רָעִים.

אֲדוֹנֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִהְיֶה בְּעֶזְרָתָם,

כָּל זְמַן וְעֵת, וְנֹאמַר אָמֵן.

הַבְּרַכַה לַקַהַל[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור בארמית[3] תרגום לעברית
יְקוּם פֻּרְקָן מִן שְׁמַיָּא,

חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי,

וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי,

וְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא וּבַרְיוּת גּוּפָא וּנְהוֹרָא מַעַלְיָא,

זַרְעָא חַיָּא וְקַיָּמָא,

זַרְעָא דִּי לָא יִפְסֹק וְדִי לָא יִבְטֹל מִפִּתְגָּמֵי אוֹרָיְתָא,

לְכָל קְהָלָא קַדִּישָׁא הָדֵן,

רַבְרְבַיָּא עִם זְעֵרַיָּא, טַפְלָא וּנְשַׁיָּא.

מַלְכָּא דְעָלְמָא יְבָרֵךְ יָתְכוֹן,

יַפִּישׁ חַיֵּיכוֹן וְיַסְגֵּא יוֹמֵיכוֹן וְיִתֵּן אַרְכָא לִשְׁנֵיכוֹן,

וְתִתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן כָּל עָקָא וּמִן כָּל מַרְעִין בִּישִׁין.

מָרַן דִּי בִשְׁמַיָּא יְהֵא בְּסַעְדְּכוֹן כָּל זְמַן וְעִידָּן,

וְנֹאמַר אָמֵן.

תַּעֲמוֹד יְשׁוּעָה מִן הַשָּׁמַיִם,

חֵן, וְחֶסֶד, וְרַחֲמִים, וְחַיִּים אֲרֻכִּים,

וּמְזוֹנוֹתּ מְרֻוָּחִים, וְסִיּוּעַ מִן הַשָּׁמַיִם,

וּבְרִיאוּתּ הַגּוּף, וְאוֹר [עֵינַיִם] מְעוּלֶּה.

זֶרַע חַי וְקַיָּם,

זֶרַע שֶׁלֹּא יִפְסֹק וָלֹא יִבְטוֹל מְדִּבְרֵי תּוֹרָה.

לְכָל הַקַהַל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה,

גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, טַף וְנָשִׁים.

מֶלֶךְ הָעוֹלָם יְבָרֵךְ אֶתְכֶם,

יַאֲרִיךְ חַיֵּיכֶם וְיַרְבֶּה יְמֵיכֶם

וְיִתֵּן אֲרִיכוּת לִשְׁנוֹתֵיכֶם

וְתִּוַשְׁעוּ, וּתִּנַצְּלוּ,

מִכָּל צָרָה וּמִכָּל חֳלָיִים רָעִים.

אֲדוֹנֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִהְיֶה בְּעֶזְרַתְכֶם,

כָּל זְמַן וְעֵת וְנֹאמַר אָמֵן.

במשנת רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי מנהגי חב"ד, אומרים את שני קטעי ה"יקום פורקן" (הראשון והשני) בשבת, לאחר קריאת התורה ולפני אשרי. עם זאת, בסידור אדמו"ר הזקן נפסק כי יחיד המתפלל אינו אומר את ה"יקום פורקן" השני (המתחיל ב"יקום פורקן מן שמיא"), כיוון שהוא נוסח המיועד לציבור.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ יצחק משה אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, תל אביב 1972 עמוד 151
  2. ^ הן בנוסח אשכנז והן בנוסח ספרד החסידי
  3. ^ 1 2 על־פי ר' וולף היידנהיים, סידור שפה ברורה, תקפ, עמ' 66, באתר היברובוקס
  4. ^ בנוסחים עתיקים לא נזכר ראש הגולה למשל במחזור ויטרי. ראו אלבוגן, התפילה בישראל הערה 18 לעמוד 151 (עמוד 437)