בן ציון שפרן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב בן ציון (ברוס) שפרן (Reb Bentzion “Bruce” Schaffran, תרצ"ז-כ"ה אדר תשנ"ו) היה מראשוני התלמידים שהתקרבו לחסידות חב"ד באמצעות שלוחי הרבי, ומראשי הפעילים בקרב בני הנוער.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרצ"ז בשיקגו לסידני ורות שפרן, במשפחה שלא הקפידה על שמירת תורה ומצוות.

כבר בגיל צעיר גילה עניין ביהדות, ועיקר קירובו ליהדות היה באמצעות הרב צבי הירש שוסטרמן, והוא נהג להשתתף באופן קבוע בבית הספר היהודי של ימי ראשון שהפעילו חסידי חב"ד בעיר מגוריו.

ניחן בכשרונות לימודיים מבריקים, ובגיל 14 בלבד התקבל לאוניברסיטת שיקגו, אך הוריו העדיפו להשאיר אותו ללמוד בתיכון עם תלמידים בגילו.

בגיל 15, התחזקה זהותו היהודית, והוא החליט לעבור ללמוד בישיבה שפעלה תחת הנהגתו של הרב שוסטרמן וכעבור זמן קצר עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בחצר הרבי ב-770.

בתקופה הראשונה לאחר שעבר ללמוד בישיבת חב"ד, נתקל בהתנגדותמצד הוריו, וזכה למעורבות אישית של הרבי ולעצות והדרכות רבות.

בשנת תשכ"ב נשלח בתוך קבוצה של שישה בחורים יחד עם חבריו ר' שמעון לזרוב, ר' אברהם ליפסקר, ר' אשר ציילינגולד, ר' שמריהו רויטבלאט ור' יעקב שלמה גולדברג לישיבת תומכי תמימים ברינואה ופעלו שם כתלמידים-שלוחים. בליל י"ב באדר ראשון, בערב שקדם לנסיעתם, זכו ליחידות בה בירך אותם הרבי להצלחה. למחרת זכו לכך שהרבי הגיע מביתו ל־770 מוקדם מהרגיל, על מנת להשתתף במעמד 'צאתכם לשלום' וללוות אותם בדרכם. הרבי יצא מ-770 צעד לעבר המדרכה ונעמד על-יד דלתו הפתוחה של האוטובוס בו נסעו לנמל ממנו הפליגו, כשכל אחד מהשלוחים עובר בזה אחר זה בפני הרבי, וגם לאחר שהאוטובוס החל בנסיעה המשיך הרבי לעמוד ולהביט עד אשר האוטובוס נעלם מן העין.

כאשר סיים את מסלול הלימודים בישיבה, התמחה בהוראת הרבי בדיבור בפני קהל, ובתחילת שנות הכ"ף הפך למרצה מבוקש בבתי חב"ד ובאירועים בקמפוסים של מכללות.

בשנת תשכ"ט התחתן עם רעייתו מרת ציפורה חשקוביץ (ילידת איטליה), ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בקראון הייטס, ובעידודה ובתמיכתה של אשתו, לקח על עצמו פרויקטים חדשניים רבים לפעילות בקרב בני הנוער.

במקביל, נמנה על עסקני שכונת קראון הייטס והוביל תוכניות שונות ליצירת הזדמנויות תעסוקה ולגיוס תמיכה כספית בבתי החינוך ובמחנות הקיץ.

היה מהראשונים בין חסידי חב"ד שפעל בקרב אסירים יהודיים בבתי הכלא[1].

בשנות הלמ"ד הוא עמד בראש קבוצת מנהיגי קהילות מקומיות לפתיחת דיאלוג בין הקהילות האפרו-אמריקאיות והיהודיות.

בחודש תשרי תשנ"ו, אושפז בבית רפואה כשהוא חולה במחלה אנושה, וכעבור חצי שנה בכ"ה באדר תשנ"ו, נפטר והוא בגיל 59 בלבד.

רעייתו ציפורה (אדית) שימשה כחבר במוצעה הקהילתית של קראון הייטס לצד עיסוקה כמורה ואשת חינוך לגיל הרך, ונפטרה בגיל 72 ממחלת הקורונה בז' טבת תשפ"א[2].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, ר' עוזי שפרן - פייב טאונס.
  • בנו, ר' שימי שפרן - קראון הייטס.
  • בתו מרת הינדי זירקינד - מונטריאול.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • Reporting From Tishrei, מגזין COLive גליון 24 תשרי ה'תשפ"ה עמוד 48

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים