אברהם דוד טננהויז
הרב אברהם דוד טננהויז (תרפ"א - ג' בתשרי תשנ"ד) היה עסקן חסיד חב"ד. עסק שנים רבות בחינוך ובהפצת המעיינות. התעסק במבצע תפילין בבתי ספר ממלכתיים בקנדה. הקים וניהל את תכנית "תפילין קלאב" (מועדון תפילין) בבתי ספר במונטריאול. וזכה לקירובים מיוחדים מהרבי.
תולדות חיים עריכה
נולד בשנת תרפ"א בעיירה רדוביץ' שעל יד צ'רנוביץ' שברומניה. למשפחה חסידי וויז'ניץ.
בגיל 17 היגר עם משפחתו לקנדה. והתיישב במונטריאול, שם החל לעסוק במחסר בדים.
בשנת תש"א היגעו קבוצת תלמידי תומכי תמימים למונטריאול. שם נוצר הקשר הראשון שלו, עם חסידי חב"ד.
אחד מחסידי חב"ד באותה קבוצה, היה הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים שיצר רושם רב על הרב טננהויז והפך להיות מדריכו הרוחני, ומי שקירב אותו להיות חסיד חב"ד בפועל.
בשנת תש"ז נסע לראשונה ל־770 לראות את הרבי הריי"צ ולהכנס ליחידות.
בתקופה לאחר מכן, עבר לגור בעיירה בטהורסט בקנדה, ועסק שם בחיזוק הקהילה היהודית.
עד שנת תש"כ עסק במסחר בעיירה בטהורסט בקנדה.
בשנת תשכ"א אחר בקשת אישור מהרבי חזר עם משפחתו למונטריאול. עזב את המסחר, והתמסר ללימוד והפצת יהדות. ועסק בהוראה בבית הספר "בית יעקב" במונטריאול.
בהתעסקותו בהפצה קירב לחב"ד יהודים רבים. אחד מהם הוא, הרב פנחס הירשפרונג שהיה ידידו של הרב טננהויז, והעיד עליו שהיה מאלה שקירבו אותו לחב"ד ולרבי.
בשנת תשכ"ז אחר שיצא הרבי במבצע תפילין החל לעסוק במבצע זה במרץ בבית הספר הממלכתי שעבד בו באותה השנה.
הקשר עם הרבי עריכה
בשנת תש"ז כשהגיע בשעת לילה מאוחרת ל־770 לא ידע מהו הסדר להכנס ליחידות. הוא פגש את הרבי (בטרם ידע שזהו חתנו של הרבי הריי"צ) ושאלו מה לעשות. הרבי ענה "קוועטש די קנעפל" (דהיינו, תלחץ על הפעמון ותבקש להכנס).
בערב י' שבט תשי"א שאל את הרבי לשם מה עליו לקבל את הנשיאות שהרי זה יהיה טרחא גדולה עבור הרבי. וענה לו הרבי, "אם יהיה חסידים עובדים זה כדאי".
בשמחת תורה תשי"ב במהלך ההקפות זכה שהרבי יקח אותו לריקוד.
בתקופת היותו סוחר, השתתף בלימודים אקדמיים. הרבי היה מתעניין לשמוע מה למד באותם שיעורים.
אחר שעזב את המסחר ועסק בהוראה, כתב לרבי שבעקבות כך אינו יכול לתת צדקה כמקודם. ענה לו הרבי שהעיסוק בחינוך הוא "צדקה רוחנית" וחשובה לא פחות.
זכה למכתבים רבים מהרבי בעניינים של עסקנות ציבורית. ביניהם:
ממכתב מיום י"ט מנחם אב תשט"ו (תרגום מיידיש)
"...נוסף על זה שישראל גוי אחד בארץ, ואי אפשר להבדיל את החיים הרוחניים של יהודי מהגשמיים, הרי הרוחניות קודמת, וכסדר השתלשלות העולמות, ואפילו בעולם הזה הגשמי, כסדר החיים של יהודי בחיי היום יום: תפילה תורה ודרך ארץ כפסק השולחן ערוך... בברכה לבשורות טובות בכל הנ"ל..."
ממכתב מיום ט' אלול תשט"ז
"ה' מנ"א תשט"ז
נהניתי לקבל פ"ש ממנו ע"י האברכים הנוסעים לאה"ק ת"ו מר דאלעפן שי' ומר זאנד שי' וכו' ונתקבל מכתבו מכ"ה תמוז. ויהי רצון שתמיד כל הימים יבשר טוב בטוב הנראה והנגלה, ובמיוחד, ע"פ מאמר רז"ל אין טוב אלא תורה, שיבשר בשורות טובות אודות לימוד התורה בכלל ותורת החסידות ביחוד, ועד מתי אתם מחשים, וכמבואר בארוכה בשער ההקדמות להרח"ו, וע"י מיעוט בלימוד פנימיות התורה מעכבים את הגאולה (דרך אגב גם הגר"א בפירושו למשלי כותב כן), וע"י הפצת לימוד זה גם חוצה, ובחוצה בפשטות קאתי מר, ויהי רצון שיתחיל בזה מיד, ויראה שגם סביבתו יעשו כן, והשי"ת יצליחו.
מצו"ב קונטרס שזה עתה יו"ל, ובטח יזכה בו את הרבים, וזכות הרבים תלוי בו".
לקריאה נוספת עריכה
- המורה למתמטיקה שרקד עם הרבי בהקפות, שבועון כפר חב"ד, גיליון 597
