תאווה הינה רצון חזק העולה בלב האדם.
התאוות הרעות עולות מהחלל השמאלי שבלב.[1]
יסוד ושורש התאוות הרעות הם מאהבות נפולות, ולכן יש להעלות את התאוות על ידי התבוננות שמקור התאווה הוא החיות האלוקית שבתוכה, וממילא יתן אל נפשו שעל אחת כמה וכמה גדול טוב ומתוק שורש החיות שהוא בורא כל העולמים, ולמה לו לידבק בחיות קטן הנפול בדבר הגשמי.
אם כי, העלאת המידות הינה עבודה השייכת לצדיקים בלבד, שאין עולים להם תאוות משלהם אלא משל אחרים[2]