דבר מלכות פינחס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דבר מלכות פינחס היא השיחה שנאמרה בשבת פרשת פינחס תנש"א.

השיחה מדברת על כך, שעל האדם לפעול את עבודתו בשלימות, מבלי להתלונן על המקום אליו נשלח כדי לפעול.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

תוכן השיחה

הרבי מסביר שהסיבה שהגורל בחלוקת השבטים היה מדבר ואומר איזה פתק עלה לכל שבט, הוא מפני שכל הדברים שבתורה צריכים להיעשות בשלימות, ולכן הגורל היה צריך להיעשות מעצמו ולא על ידי דבר אחר, למרות שמדובר בדבר שהוא רק הכנה ועזר לדבר אחר. הרבי הסביר את העניין בפנימיות העניינים שעל האדם יש הוראה "מאך דא ארץ ישראל" - לפעול את עבודתו במקומו - מבלי להתאונן על כך שנשלח לכאן ואילו היה נמצא במקום אחר היה פועל את עבודתו בשלימות, בצורה מושלמת בגלות, על אף שהעבודה בגלות היא רק הכנה לגאולה האמיתית והשלימה. הרבי הוסיף שהעבודה צריכה להתבטא גם בדיבור, כפי שהגורל היה מדבר ואומר איזה פתק עלה לשבט פלוני.

הרבי הורה בשיחה לפרסם הוראה זו, שעל האדם לפעול במקומו את עבודתו בשלימות לקראת הגאולה. בנוסף עורר הרבי בסיום השיחה על סיום מסכת בתשעת הימים.

קישורים חיצוניים