429
עריכות
שינויים
מ
הגהה
==מקור הפסול ומהותו==
אחד המקורות הראשונים לפסול תפיסת ידי אדם הוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת מקוואות]] שבה הברייתא מתייחסת לאדם שמטביל במקווה [[מגבת]] ותוך כדי הרמת המקווה זבו מתוכו שלושה לוגין מים למקווה, וקובעת שהדבר אירע אם לאחר שהגביה את המגבת לחלוטין מממי ממימי המקווה ואין מגע בין המגבת למקווה, המים פסולים{{הערה|פ"ג דמקואות: הטביל בו את הסגוס וזבו ממנו שלשה לוגין למקוה כשר, עקרו מתוכו פסל. ורבי שמעון מתיר עד שיתכוין לתלוש....}}.
בהמשך הברייתא מובא {{ציטוטון|וכן הי' היה [[רבי יוסי ]] אומר זילף בידיו וברגליו שלשת לוגין למקוה פסול, הוליכן עם הקרקע כשר}}. גם כאן סיבת הפסול היא מכיון שהוויית המשנה מתייחסת לאדם שהזרים ב[[יד|ידיו]] וב[[רגל|רגליו]] מים ישירות לבור המקווה היא על ידי אדם, וקובעת שהמקווה פסול.
כך גם ב[[תורת כהנים]] על פסוק אך מעין ובור מקוה מים, דרשו חז"ל "מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים". מכך למדו פסול שאובים שהן בידי אדם, ועל כן כל מים הבאים על ידי האדם פסול. לעומת זאת אמרו עוד שם {{ציטוטון|אי מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם אף מקוה שאין בו תפיסת ידי אדם, יצא המניח כלים בראש הגג לנגבן ונתמלאו, ת"ל בור}} והיינו שמזה שדימה הכתוב מקוה לבור שהוא בידי אדם, למדין מזה שמותר תפיסת אדם במקוה. ועל כן חילקו, דכשהאדם מערה להדיא למקוה פסול, אבל אם באו על ידי המשכה למקוה כשר. וכמ"ש כל זה הרמב"ם בפירושו דהמניח קנקנים ונמצא בכלים מצד עצמן אינן אוסרין משום שאובין, כי אם על ידי האדם שנוטלן ומערה אותן למקוה.