429
עריכות
שינויים
הרחבה
'''תפיסת ידי אדם''' הוא פסול בהלכות מקוואות לפיו אסור שהפעולה הסופית של כניסת המים למקווה תהיה על ידי אדם.
==בברייתאמקור הפסול ומהותו==בתוספתא פ"ג דמקואות, הטביל בו את הסגוס וזבו ממנו שלשה לוגין למקוה כשר, עקרו מתוכו פסל. ורבי שמעון מתיר עד שיתכוין לתלוש. רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר (וקאי אהא דמסדר קנקנים בראש הגג). ר' יוסי אומר משום ר' יהושע אף יטה, ובלבד שלא יטול ויערה (כ"ה גירסת הר"ש פ"ב דמקואות). וכן הי' רבי יוסי אומר זילף בידיו וברגליו שלשת לוגין למקוה פסול, הוליכן עם הקרקע כשר. לגיון העובר ממקום למקום, וכן בהמה העוברת ממקום למקום, וזילפו בידיהן וברגליהם ג' לוגין למקוה כשר, ולא עוד אלא עשו מקוה בתחלה כשר. עד כאן לשון התוספתא.
והנה מה שאמר רבי יוסי זילף בידיו כו' מיירי במים שאינן שאובין, דומיא דסגוס שהן מי המקוה עצמן, ודומיא דהמסדר קנקנים שהן מי גשמים. והפסול הוא מפני שבאים בידי אדם שנעשים כשאובין, וכמו שדרשו בתורת כהנים על פסוק אך מעין ובור מקוה מים, מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים, שמזה למדו פסול שאובים שהן בידי אדם, ועל כן כל מים הבאים על ידי האדם פסול. ואמרו עוד שם אי מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם אף מקוה שאין בו תפיסת ידי אדם, יצא המניח כלים בראש הגג לנגבן ונתמלאו, ת"ל בור, והיינו שמזה שדימה הכתוב מקוה לבור שהוא בידי אדם, למדין מזה שמותר תפיסת אדם במקוה. ועל כן חילקו, דכשהאדם מערה להדיא למקוה פסול, אבל אם באו על ידי המשכה למקוה כשר. וכמ"ש כל זה הרמב"ם בפירושו דהמניח קנקנים ונמצא בכלים מצד עצמן אינן אוסרין משום שאובין, כי אם על ידי האדם שנוטלן ומערה אותן למקוה. אך גם כוונת האדם פוסל, וכדאיתא במשנה רפ"ד המניח כלים תחת הצנור, דב"ה מטהרין דוקא בשוכח ודוקא שנתפזרו העבים, וב"ש פוסלין גם בזה, ואינו כשר רק כשמניח בחצר בעת פיזור העבים וכמ"ש בפירוש הרמב"ם שם. וכן במניח קנקנים הוא דוקא שהניחן בכוונה לנגבן כו'. וזהו דעת רבי יוסי, דהזולף בידיו ג' לוגין פוסל משום דעשאן כשאובין, ואם הוליכן עם הקרקע כשר, שזהו שאובין שהמשיכוה דכשר אף שיש תפיסת ידי אדם.
והר"ש שם כתב עם הקרקע קאמר, מפרש דמ"ש לגיון העובר וכן בהמה העוברת, הרי זה נמשך על מה שאמר קודם אם הוליכן עם הקרקע ובהמשכה דוקא. ויש לומר שהכריחו לפרש כן, שהרי בהכרח שזהו שעוברים ממקום המים, וכמו מנהר או בעת ירידת גשמים והפשרת שלגים, שמוליכין המים ברגליהם, ואם כן מה מועיל מה שהוא בלא כוונה. שהרי זה כמו השוכח כלים תחת הצנור בעת קישור העבים, ומכל שכן בעת הגשמים, הרי פסול לדברי הכל, כדאמרינן בשבת דט"ז ע"ב, הגם שהוא בלא כוונה, מאחר שמצוי הדבר שיתמלאו, ובפרט כשהמים מצוים, הרי זה כאלו מכוון. וכמו כן כאן מאחר שהוא ממקום שהמים מצוים פסול. ועל כן פירש שזהו בהמשכה דוקא.