שינויים

[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, וכך מפוסק ומוסבר גם בסה"מ תרפ"ז ס"ע כא. ובלקו"ד ח"א דף נט,א נאמר מסיבה זו לעשות אתנחתא אחר תיבת 'ואוצרך'}}. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול{{הערה|ספר-המנהגים (שו"ע אדה"ז סי' תרכג ס"ח, כדעת הרמ"א שם). אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמ}}. אומרים '[[אבינו מלכנו]]', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים "חתמנו". ===שמע ישראל===בסיום התפילה אומרים "שמע ישראל" פעם אחת ושלש פעמים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ואחר כך אומרים שבע פעמים "[[ה' הוא האלוקים]]" ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים, שבעת התפלה הייתה השכינה שרויה בינינו ועכשיו תעלה למקומה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, י}}. אמירת ה"שמע ישראל" הוא זמן השיא של ה"[[אחת בשנה]]" שצריך לכוון "למסור נפשו על קדושת השם .. כאילו עשה בפועל", עבודה של מסירות נפש, [[ביטול במציאות]] מיש לאין, שחודרת ונמשכת לאחר מכן בעבודת היהודי בכל השנה כולה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 35}}.

[[קובץ:מארש נפוליאון יחיאל אופנרנפוליון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מעודד את שירת [[מארש נפוליאון]] בסיום תפילת נעילהעל הכיסא, עד תשמ"א]][[קובץ:מארש נפוליאון יחיאל אופנר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מעודד את שירת מארש נפוליאון על גרם המדרגות, תשמ"ב ואילך. ציור: יחיאל אופנר]]

לאחר מכן תוקעים בשופר תקיעה אחת "תקיעה גדולה". בטעם התקיעה נכתבו בשולחן ערוך שני טעמים האחד שהיא סימן לסילוק השכינה למעלה כמו שהיה במתן תורה שכשעלתה השכינה נאמר "במשוך היובל וגו'" ונאמר "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר". והטעם השני בתקיעה זו להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב{{הערה|שלוחן שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, יב}}.

לאחר נעילה אומרים את תשעת פרקי תהילים תהלים האחרונים של ספר התהילים התהלים אשר קבלה מ[[הבעל שם טוב]] שקיבל מאת [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם.