שינויים

אומרים אשרי ובא לציון, (שלא אמרום במנחה) ולאחר מכן הש"ץ אומר חצי קדיש. בקדיש זה וכן בקדיש תתקבל שבסיום התפילה, אומרים "לעילא ולעילא מכל ברכתא". לאחר מכן הקהל מתפלל את תפילה העמידה. בתפילת נעילה אומרים "חתמנו" (במקום "כתבנו"), "וחתום" (במקום "וכתוב"), "ניזכר ונחתם" (במקום "ניזכר ונכתב"). אין אומרים "על חטא" בתפילת נעילה. לאחר מכן מתחיל השליח ציבור את חזרת התפילה בצירוף פיוטים וקטעים מיוחדים בקול.

[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, וכך מפוסק ומוסבר גם בסה"מ תרפ"ז ס"ע כא. ובלקו"ד ח"א דף נט,א נאמר מסיבה זו לעשות אתנחתא אחר תיבת 'ואוצרך'}}. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול{{הערה|ספר-המנהגים (שו"ע אדה"ז סי' תרכג ס"ח, כדעת הרמ"א שם). אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמ}}. אומרים '[[אבינו מלכנו]]', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים "חתמנו".

===שמע ישראל===בסיום התפילה אומרים "שמע ישראל" פעם אחת ושלש פעמים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ואחר כך אומרים שבע פעמים "[[ה' הוא האלוקים]]" ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים, שבעת התפלה הייתה השכינה שרויה בינינו ועכשיו תעלה למקומה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, י}}. אמירת ה"שמע ישראל" הוא זמן השיא של ה"[[אחת בשנה]]" שצריך לכוון "למסור נפשו על קדושת השם .. כאילו עשה בפועל", עבודה של מסירות נפש, [[ביטול במציאות]] מיש לאין, שחודרת ונמשכת לאחר מכן בעבודת היהודי בכל השנה כולה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 35}}. ===המארש===[[קובץ:מארש נפוליון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מעודד את שירת [[מארש נפוליאון]] בסיום תפילת נעילה על הכיסא, עד תשמ"א]][[קובץ:מארש נפוליאון יחיאל אופנר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מעודד את שירת מארש נפוליאון על גרם המדרגות, תשמ"ב ואילך. ציור: יחיאל אופנר]] באמצע אמירת קדיש תתקבל, אחרי 'דאמירן בעלמא ואמרו אמן', בכמה קהילות מנגנים את '[[מארש נפוליאון]]'{{הערה|ספר-השיחות תשמ"ט, כרך ב, עמ' 571, בהערה 83}} וכן הוא המנהג בחב"ד כפי שהובא ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|"מנגנים כל המתפללים 'מארש'. אחר כך - התקיעה"}}. מחזה מיוחד היה לראות את [[הרבי]] מנופף בידיו בעידוד ה"מארש" (עד שנת [[תשמ"א]] היה עולה על כסאו, ואחר בשנים שלאחר מכן, התקינו לשם כך גרם מדרגות מיוחד, כדי לאפשר לכל הקהל לראותו). ===התקיעה===לאחר מכן תוקעים בשופר תקיעה אחת"תקיעה גדולה". לאחר בטעם התקיעה אומרים: נכתבו בשולחן ערוך שני טעמים האחד שהיא סימן לסילוק השכינה למעלה כמו שהיה במתן תורה שכשעלתה השכינה נאמר "במשוך היובל וגו'" ונאמר "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר". והטעם השני בתקיעה זו להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"[[לשנה הבאה בירושלים]]ר הזקן תרכ"ג, יב}}.

לאחר התקיעה אומרים: "[[לשנה הבאה בירושלים]]". בחלק מהשנים הרבי היה אומר הכרזה זו על גבי המדרגות שהציבו על בימתו למארש, ולאחריה עוד ממשיך היה לעודד את שירת המארש עד רדתו אל הסטנדר. לאחר נעילה אומרים את תשעת פרקי תהילים תהלים האחרונים של ספר התהילים התהלים אשר קבלה מ[[הבעל שם טוב]] שקיבל מאת [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם.