26,977
עריכות
שינויים
מ
{{בעבודה}}[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים. ציור: ר' [[זלמן קליינמן]]]][[קובץ:יום הכיפורים אילוסטרציה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"לשנה הבאה בירושלים"]]'''תפילת נעילה''' היא התפילה החמישית הנאמרת לקראת סיום [[יום הכיפורים]].בתפילה זו מתגלית ה"[[יחידה]] שבנפש" שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמת היהודי. על שם תפילה זו נקרא יום הכיפורים כולו "יום שנתחייב בחמש תפילות" וכולו קשור לבחינת ה"יחידה שבנפש".
באמירת החצי [[אומרים אשרי ובא לציון, (שלא אמרום במנחה) ולאחר מכן הש"ץ אומר חצי קדיש]] שלפני תפילת נעילה ובקדיש . בקדיש זה וכן בקדיש תתקבל שאחריהשבסיום התפילה, אומרים "לעילא ולעילא מכל ברכתא". לאחר מכן הקהל מתפלל את תפילה העמידה. בתפילת נעילה אומרים "חתמנו" (במקום "כתבנו"), "וחתום" (במקום "וכתוב"), "ניזכר ונחתם" (במקום "ניזכר ונכתב"). אין אומרים "על חטא" בתפילת נעילה. לאחר מכן מתחיל השליח ציבור את חזרת התפילה בצירוף פיוטים וקטעים מיוחדים בקול.
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, וכך מפוסק ומוסבר גם בסה"מ תרפבתפילת נעילה אומרים הן בתפילת הלחש והן בחזרת הש"ז סץ את הקטע "ע כא. ובלקואתה הבדלת אנוש מראש"ד חבו מופיע הפסוק "א דף נט,א נאמר מסיבה זו לעשות אתנחתא אחר תיבת 'ואוצרך'}}. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול{{הערה|ספר-המנהגים (שו"ע אדה"ז סי' תרכג ס"ח, כדעת הרמ"א שם). אוצר מנהגי חבשובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל"ד עמ' רמ}}. אומרים 'על פסוק זה יש [[אבינו מלכנוניגון שובו שובו|ניגון מיוחד]]', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים שהיה נשמע מ[[אדמו"חתמנור המהר"ש]].
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
==רקע==
בימי התעניות הקבועים בלוח השנה היהודי אין מתפללים תפילת נעילה. אך בעבר, בתעניות ציבור שהיו נקבעות בזמן בצורת או בנסיבות אחרות, נהוג היה להתפלל תפילת נעילה. כיום לא נהוג לערוך תעניות ציבור מסוג זה, ועל כן תפילת נעילה נאמרת רק ב[[יום הכיפורים]].
==שם התפילה ומהותה==
שם התפילה נעילה הוא משום שמתפללים אותה לעת ערב, לאחר תפילת מנחה, כשהשמש כבר עומדת במערב ותיכף שוקעת אל מתחת לאופקסמוך לשקיעתה. בשעה זו של היום היו נועלים את שערי ההיכל בבית ב[[בית המקדש]], ובאופן סמלי, בזמן הזה ננעלים שערי השמים, כך שזו ההזדמנות האחרונה לעשות [[תשובה]].
הסבר נוסף לשם נעילה הוא כי בשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מאתנו, מעם ישראל. בזמן זה עם ישראל. אנו נמצאים לבד יחד עם ה' בהיכלו. ברגעים האלו אף אחד לא יכול לקטרג עלינו ואלוקים על עם ישראל וה' מקבל את כל התפילות והבקשות.
בתורת הסוד ובחסידות מוסבר שבתפילת נעילה קורה משהו מיוחד בנשמה שלנו. מתגלית דרגת [[יחידה]] שבנפש; בנשמה יש חמישה רבדים. , החלק הכי גבוה הוא ה"יחידה שבנפש", היא שהיא בעצם נקודת החיבור של יהודי עם אלוקים. ורק פעם אחת בשנה, ביום כיפור, מתגלה החיבור העצמי הזה בין עם ישראל לאביהם שבשמים – וזה קורה בתפילת נעילה, שהיא התפילה החמישיתכנגד הדרגה החמישית - יחידה.
בשעת ה'נעילה' מתעורר לחיים הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הנשמה של כל יהודי, וזה ההסבר לכך שאפילו יהודים שבדרך כלל רחוקים משמירת מסורת ומצוות, מוצאים את עצמם יוצאים מהבית ובאים באים להתפלל בבית הכנסת בתפילת נעילה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ד, עמוד 1154}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר{{הערה|סה"ש תורת-שלום עמ' 35}}, שלתפילת נעילה מקבל כל אחד מישראל מלמעלה כוחות מחודשים לגמרי, כוחות גשמייים ומכל שכן רוחניים".
זמן תפילת נעילה מתחיל כשהחמה בראש האילנות, כלומר קרוב לתחילת שקיעת החמה{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' תרכ"ג ס"ב, וכן בכמה פרטים להלן}}. לפני אמירת 'אשרי' פותחין את ארון הקודש, והוא נשאר פתוח עד אחרי תקיעת השופר שבסיום התפילה{{הערה|ספר המנהגים עמ' 64. לוח כולל-חב"ד}}.
אם יום הכיפורים חל בשבת אומרים בתפילת נעילה - "שבתות... בם", כמו במנחה. אומרים "היום יפנה" גם אם כבר העריב היום{{הערה|ספר המנהגים עמ' 59, וכן בכמה פרטים להלן}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, וכך מפוסק ומוסבר גם בסה"מ תרפ"ז ס"ע כא. ובלקו"ד ח"א דף נט, א נאמר מסיבה זו לעשות אתנחתא אחר תיבת 'ואוצרך'}}. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול{{הערה|ספר-המנהגים (שו"ע אדה"ז סי' תרכג ס"ח, כדעת הרמ"א שם). אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמ}}. אומרים '[[אבינו מלכנו]]', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים "חתמנו". ===שמע ישראל===בסיום התפילה אומרים "שמע ישראל" פעם אחת ושלש פעמים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ואחר כך אומרים שבע פעמים "[[ה' הוא האלוקים]]" ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים, שבעת התפלה הייתה השכינה שרויה בינינו ועכשיו תעלה למקומה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, י}}. אמירת ה"שמע ישראל" הוא זמן השיא של ה"[[אחת בשנה]]" שצריך לכוון "למסור נפשו על קדושת השם .. כאילו עשה בפועל", עבודה של מסירות נפש, [[ביטול במציאות]] מיש לאין, שחודרת ונמשכת לאחר מכן בעבודת היהודי בכל השנה כולה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 35}}. ===המארש===[[קובץ:מארש נפוליון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מעודד את שירת [[מארש נפוליאון]] בסיום תפילת נעילה על הכיסא, עד תשמ"א]][[קובץ:מארש נפוליאון יחיאל אופנר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מעודד את שירת מארש נפוליאון על גרם המדרגות, תשמ"ב ואילך. ציור: יחיאל אופנר]] באמצע אמירת קדיש תתקבל, אחרי 'דאמירן בעלמא ואמרו אמן', בכמה קהילות מנגנים את '[[מארש נפוליוןנפוליאון]]'{{הערה|ספר-השיחות תשמ"ט, כרך ב, עמ' 571, בהערה 83}} וכן הוא המנהג בחב"ד כפי שהובא ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|"מנגנים כל המתפללים 'מארש'. אחר כך - התקיעה"}}. מחזה מיוחד היה לראות את [[הרבי]] מנופף בידיו בעידוד ה"מארש" (עד שנת [[תשמ"א]] היה עולה על כסאו, בשנים שלאחר מכן, ואחר התקינו לשם כך גרם מדרגות מיוחד, כדי לאפשר לכל הקהל לראותו). ===התקיעה===לאחר מכן תוקעים בשופר תקיעה אחת"תקיעה גדולה". בטעם התקיעה נכתבו בשולחן ערוך שני טעמים האחד שהיא סימן לסילוק השכינה למעלה כמו שהיה במתן תורה שכשעלתה השכינה נאמר "במשוך היובל וגו'" ונאמר "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר". והטעם השני בתקיעה זו להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, יב}}.
מעיקר הדין מותר לתקוע אפילו בין השמשות. אבל כמה פעמים אירע בבית חיינו - [[770]] אצל [[הרבי]], שהש"ץ סיים תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, והרבי האריך בניגון "אבינו מלכנו" וניגון 'מארש נפוליון' עד צאת הכוכבים{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמב וכן בפרטים נוספים להלן}}. ומאחר שהמון העם סומכים על התקיעה ומסיימים מיד אחריה את הצום, יש להיזהר בכל מקום שלא לתקוע לפני צאת הכוכבים.
לאחר התקיעה אומרים: "[[לשנה הבאה בירושלים]]". בחלק מהשנים הרבי היה אומר הכרזה זו על גבי המדרגות שהציבו על בימתו למארש, ולאחריה עוד ממשיך היה לעודד את שירת המארש עד רדתו אל הסטנדר.
לאחר נעילה אומרים את תשעת פרקי תהלים האחרונים של ספר התהלים אשר קבלה מ[[הבעל שם טוב]] שקיבל מאת [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם.
===ערבית במוצאי יום הכיפורים===
*[https://chabad.info/musicnews/89361 מכל נדרי עד נעילה] נוסח התפילה על ידי הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]] הש"ץ בבית חיינו - [[770]]
{{כיפור}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:תפילה]]