10,336
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{בעבודה}}
'''תפילת נעילה''' היא התפילה החמישית הנאמרת לקראת סיום [[יום הכיפורים]].בתפילה זו מתגלית ה"[[יחידה]] שבנפש" שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמת היהודי. על שם תפילה זו נקרא יום הכיפורים כולו "יום שנתחייב בחמש תפילות" וכולו קשור לבחינת ה"יחידה שבנפש".
==רקע==
==שם התפילה ומהותה==
שם התפילה נעילה הוא משום שמתפללים אותה לעת ערב, לאחר תפילת מנחה, כשהשמש כבר עומדת במערב ותיכף שוקעת אל מתחת לאופקסמוך לשקיעתה. בשעה זו של היום היו נועלים את שערי ההיכל בבית ב[[בית המקדש]], ובאופן סמלי, בזמן הזה ננעלים שערי השמים, כך שזו ההזדמנות האחרונה לעשות [[תשובה]].
הסבר נוסף לשם נעילה הוא כי בשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מאתנו, מעם ישראל. בזמן זה עם ישראל. אנו נמצאים לבד יחד עם ה' בהיכלו. ברגעים האלו אף אחד לא יכול לקטרג עלינו ואלוקים על עם ישראל וה' מקבל את כל התפילות והבקשות.
בתורת הסוד ובחסידות מוסבר שבתפילת נעילה קורה משהו מיוחד בנשמה שלנו. מתגלית דרגת [[יחידה]] שבנפש; בנשמה יש חמישה רבדים. , החלק הכי גבוה הוא ה"יחידה שבנפש", היא שהיא בעצם נקודת החיבור של יהודי עם אלוקים. ורק פעם אחת בשנה, ביום כיפור, מתגלה החיבור העצמי הזה בין עם ישראל לאביהם שבשמים – וזה קורה בתפילת נעילה, שהיא התפילה החמישיתכנגד הדרגה החמישית - יחידה.
בשעת ה'נעילה' מתעורר לחיים הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הנשמה של כל יהודי, וזה ההסבר לכך שאפילו יהודים שבדרך כלל רחוקים משמירת מסורת ומצוות, מוצאים את עצמם יוצאים מהבית ובאים באים להתפלל בבית הכנסת בתפילת נעילה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ד, עמוד 1154}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר{{הערה|סה"ש תורת-שלום עמ' 35}}, שלתפילת נעילה מקבל כל אחד מישראל מלמעלה כוחות מחודשים לגמרי, כוחות גשמייים ומכל שכן רוחניים".
אם יום הכיפורים חל בשבת אומרים בתפילת נעילה - "שבתות... בם", כמו במנחה. אומרים "היום יפנה" גם אם כבר העריב היום{{הערה|ספר המנהגים עמ' 59, וכן בכמה פרטים להלן}}.
בתפילת נעילה אומרים הן בתפילת הלחש והן בחזרת הש"ץ את הקטע "אתה הבדלת אנוש מראש" בו מופיע הפסוק "שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל". על פסוק זה יש [[ניגון שובו שובו|ניגון מיוחד]] שהיה נשמע מ[[אדמו"ר המהר"ש]].
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, וכך מפוסק ומוסבר גם בסה"מ תרפ"ז ס"ע כא. ובלקו"ד ח"א דף נט,א נאמר מסיבה זו לעשות אתנחתא אחר תיבת 'ואוצרך'}}. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול{{הערה|ספר-המנהגים (שו"ע אדה"ז סי' תרכג ס"ח, כדעת הרמ"א שם). אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמ}}. אומרים '[[אבינו מלכנו]]', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים "חתמנו".