10,369
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
זמן תפילת נעילה מתחיל כשהחמה בראש האילנות, כלומר קרוב לתחילת שקיעת החמה{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' תרכ"ג ס"ב, וכן בכמה פרטים להלן}}. לפני אמירת 'אשרי' פותחין את ארון הקודש, והוא נשאר פתוח עד אחרי תקיעת השופר שבסיום התפילה{{הערה|ספר המנהגים עמ' 64. לוח כולל-חב"ד}}.
אם יום הכיפורים חל בשבת אומרים בתפילת נעילה - "שבתות... בם", כמו במנחה. אומרים "היום יפנה" גם אם כבר העריב היום{{הערה|ספר המנהגים עמ' 59, וכן בכמה פרטים להלן}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, וכך מפוסק ומוסבר גם בסה"מ תרפ"ז ס"ע כא. ובלקו"ד ח"א דף נט,א נאמר מסיבה זו לעשות אתנחתא אחר תיבת 'ואוצרך'}}. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול{{הערה|ספר-המנהגים (שו"ע אדה"ז סי' תרכג ס"ח, כדעת הרמ"א שם). אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמ}}. אומרים '[[אבינו מלכנו]]', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים "חתמנו".
באמצע אמירת קדיש תתקבל, אחרי 'דאמירן בעלמא ואמרו אמן', מנגנים את '[[מארש נפוליאון]]', ואחר כך תוקעים בשופר תקיעה אחת. לאחר התקיעה אומרים: "[[לשנה הבאה בירושלים]]".
מעיקר הדין מותר לתקוע אפילו בין השמשות. אבל כמה פעמים אירע בבית חיינו - [[770]] אצל [[הרבי]], שהש"ץ סיים תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, והרבי האריך בניגון "אבינו מלכנו" וניגון 'מארש נפוליון' עד צאת הכוכבים{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמב וכן בפרטים נוספים להלן}}. ומאחר שהמון העם סומכים על התקיעה ומסיימים מיד אחריה את הצום, יש להיזהר בכל מקום שלא לתקוע לפני צאת הכוכבים.
לאחר נעילה אומרים את תשעת פרקי תהילים האחרונים של ספר התהילים אשר קבלה מ[[הבעל שם טוב]] שקיבל מאת [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם.
===ערבית במוצאי יום הכיפורים===