שינויים
←סיבת התענית: תיקון עברית
המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שונאיהם בי"ג אדר.
הרבי מביא שבשנה הראשונה לא יכלו בני ישראל לצום מאחר ואחזו באמצע המלחמה , והאדם היחיד שלא שהצום היה לא היה מסוכן בשבילו הצום זה היה - הייתה אסתר שהייתה בארמון המלך ולכן רק היא יכלה לצום ביום זה{{הערה|תורת מנחם חלק נ"ט עמודים 405–409, וראה אגרות קודש כרך כו עמ' שמח-שמט}}.
==מנהגי תענית אסתר==