לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
תנועת ההשכלה
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== ניסיונות תנועת ההשכלה לחדור לרוסיה === נסיונות משמעותיים של המשכילים להעמיק את השפעתם בין יהודי רוסיה נעשו בעיקר בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|בכל האמור להלן, ראו בהרחבה בקונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה.}}. עד אז הצליחו המשכילים להתבסס היטב בוילנה, בגליציה ומעט באודסה, אך הם ביקשו לכבוש את יהודי רוסיה כולם. מהראשונים שעסקו בכך היה יצחק בער לווינזון, שקשר קשרים בחוגי הממשלה והתחנף לשרים ולצאר. לווינזון הרבה בהכפשות לממשלה על יהודי רוסיה, כמאמינים אדוקים בדתם ומתנגדים לניסיונות הממשלה להרבות בהשכלה ולקדם אותם, והעלה שורת הצעות מעשיות לגזירות על היהודים שיכפו עליהם את ההשכלה. את הצעותיו החל לשלוח בשנת [[תקפ"ג]], עד שבשנת [[תקצ"ז]] הצליחה הלשנתו, והממשלה סגרה את כל בתי הדפוס היהודיים ברוסיה שלא הייתה עליהם צנזורה. אחד מבתי הדפוס שנסגרו אז היה ב[[קאפוסט]], דבר שעצר את הדפסת חלקו השני של הספר [[תורה אור]] (נדפס לבסוף בשנת [[תר"ח]] בשם [[לקוטי תורה]]){{הערה|מכתב אדמו"ר הריי"צ על הדפסת הספרים, נדפס בהוספות לספרים אלו, ובאגרות קדשו חלק ד' ע' תקסב.}}. חלק מרכזי בפרשיית כפיית ההשכלה מטעם הממשלה על יהודי רוסיה, מילא הד"ר [[מקס ליליינטל]] (נכדו של שמעון הכופר). ליליינטל הגיע מגרמניה ל[[ריגה]], במטרה לייסד שם בית ספר ברוח השכלת גרמניה, וקשר קשרים עם חוגי הממשלה ברוסיה, ובפרט עם שר ההשכלה, סרגיי אוברוב. ליליינטל נשא חן בעיני אוברוב ומונה על ידו לעמוד בראש התכניות לכפיית ההשכלה. משכילי רוסיה ראו בחסידות, ובפרט ב[[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה מגדולי מנהיגיה, כח חזק נגד מזימותיהם. המשכיל הוילנאי [[מרדכי אהרן גינצבורג]] נסע לביקור של שלושה שבועות בחצרו בליובאוויטש, ואף נכנס לשתי [[יחידות|יחידויות]] בהן ניסה לשכנע את הצמח צדק לשתף פעולה עם מטרות המשכילים, אך הצמח צדק דחה את כל טענותיו. בשנת [[תר"א]] הדפיסו משכילי וילנה בעיתון הגרמני-יהודי "איזראליטישע אנאלען"{{הערה|גליון 6. חלקים מהמאמר תורגמו בספר תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/5.htm#_ftnref426 ועידת הרבנים בפטרבורג].}} מאמר בו תיארו את פעולותיהם לקידום ההשכלה ברוסיה, בעידוד הממשלה, ותקפו את הצמח צדק המתנגד לממשלה ולהשכלה. המשכילים העבירו את המאמר לשרי הממשלה ברוסיה, שראו בכך פגיעה, והמחלקה השלישית (היא הבולשת ברוסיה) החלה להשגיח על הצמח צדק. המשטרה ערכה חיפוש וחקירה אצל הצמח צדק, שהבהילוהו והחלישו את בריאותו. כמו כן מרגלי חרש מטעם הבולשת ומטעם המשכילים הגיעו לבקר ב[[ליובאוויטש]].
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)