שינויים

מנהגי ונוסחי תימן , עליהם התבטא הרבי ש"אצלם נשתמרו בטהרתה מנהגי ישראל לפני מאות שנים" {{הערה| שיחת ש"פ חוקת בלק תשמ"ב.}} מתחלקים לשני זרמים מרכזיים: השאמי, אשר מבוסס על מנהגי ארץ ישראל, והבלדי, אשר נערך על ידי רבי יחיא צאלח, המהרי"ץ, מחכמי תימן. נוסח התפילה הוא של המהרי"ץ מבוסס על הנוסח המופיע בספר משנה תורה לרמב"ם.

בשנים שלאחר עליית יהודי תימן לארץ ישראל, נחטפו לפחות 350 (מספר שננקב על ידי הרבי{{מקור}}) מילדי עולי תימן. ברוב המקרים הילדים אושפזו במחנות עולים או בבתי חולים, ולהוריהם נאמר כי הם נפטרו ונקברו.

== יהדות תימן וחסידות חב"ד ורבותינו נשיאינו ==

ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ]] מובא רבות בכתביהם ההלכתיים של גאוני תימן, ומכונה ורבנו הזקן מכונה בפיהם בשם "הגאון הרב השניאור" ולשו"ע אדמו"ר קראו על שמו "שו"ע שניאור" {{הערה| ראה למשל בתשובת ר' יחיא הכהן, נדפסה באוצרות תימן, תשובות ופסקים - א, ב"ב תשמ"ה, עמ' פט, סעיף לב. ענף חיים לר' אברהם אלנדאף, עמ' קכז. ובכ"מ בתכלאל עץ חיים, מהדורת ירושלים תרנ"ד.}}. כן כינו את אדמו"ר הזקן בשם "הרב שניאור" {{הערה| ראה אוצרות תימן שם, עמ' עג. אסופת מאמרים, מכת"י ר' חיים קורח, עמ' קכה. ולעיתים כתבו רבני תימן בטעות "סניור" במקום "שניאור". עיין: איש ימיני, ספר הזיכרון לרבי יחיא יצחק הלוי, ב"ב תשע"א, ח"א, עמ' יא, הערה 24. וש"נ.}} או בקיצור "השניאור", וכן "הרה"ק השניאור", וכו'{{הערה| ראה בספר הקיצו ורננו לר' יעקב מנזלי מעדן, עמ' פג. שם, עמ' פז. שם, עמ' קכג.}}. . הרב יוסף קאפח כתב {{הערה| מובא ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן", בעריכת הרב יהושע מונדשיין, עמ' פ.}} כי בכל תימן היה רק עותק אחד משו"ע אדמו"ר הזק הזקן שהיה נמצא בבית המדרש של סבו של הרב קאפח, וכל מי שנזקק לספר זה - פנה אל סבו . אמנם למעשה, ידוע ששולחן ערוך אדמו"ר הזקן היה ספר מצוי בתימן, ורבים מגאוני תימן הזכירוהו, והוא מוזכר כבר בתשובה הלכתית מהרב יחיא הכהן, מחכמי תימן, שנכתבה לא אחרי שנת תקפ"ט{{הערה|} איש ימיני, ספר הזיכרון למרן... יחיא יצחק הלוי, כרך א, ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקןב תשע"א, בעריכת הרב יהושע מונדשייןתשובות וחידושי רבינו יצחק יחיא הלוי, עמ' פיא, הערה 24. וראה בהערה הראשונה כאן מראה מקום לתשובת הר"י הכהן.}} אמנם יש המפקפקים בכך. יתרה מזו, כבר בכתב יד של פסק דין מרבני תימן משנת תקפ"א מוזכר שו"ע אדמו"ר, וכותבים ששולחן ערוך ומכאן שסמוך ונראה להדפסתו הראשונה כבר הגיע שו"ע אדמו"ר הזקן היה מצוי לתימן וסמכו עליו שםסמיכה רבתי{{הערה| ר"י מונדשיין, השלמות לספר "ספרי ההלכה של אדה"ז", נדפסו בקובץ יגדיל תורה (ניו יורק), אב-אלול תשד"מ, חוברת ו (סא), עמ' שסא.}}.

באיגרת לישראל ישעיהו, יליד תימן, שהיה יו"ר הכנסת וחוקר יהדות תימן, כותב לו הרבי אודות סידור התכלאל, סידור התפילה של יהודי תימן, אותו העניק ישעיהו לרבי: "בהזדמנות זו עוה"פ אודה לו בעד הסידור "תכלאל", ובמיוחד הי' לי לעזר זה לא כבר בבירור מנהג בנוגע שבע ברכות". {{הערה|חכ"ד, אגרת ט'קכו.}}. באיגרת משנת תשל"ו, הרבי כותב למר ישעיהו גם בקשר לסיוע ליהודי תימן, וכן מעודדו להוציא לאור את תורת יהודי תימן מכתבי יד. {{הערה|אג"ק חלק לא, עמ' שלא-שלב. וראה שם ע' שלב, שהרבי מזכיר גם כאן את התכלאל שמר ישעי' שלח לו.}}הרבי מרבה לציין בליקוטי שיחות (ועוד) לכתבי היד התימניים של משנה תורה להרמב"ם, ובמיוחד למהדורת הרמב"ם של הרב קאפח (ראה בארוכה בערכו). בשיחה בשנת תשמ"ז אמר הרבי: "ובתקופה האחרונה נתגלו ומתגלים כתבי־יד דחיבור הרמב"ם ממהדורה יותר אחרונה, ובפרט כת"י תימן, אשר, ע"פ המקובל בתימן, קיימו יהודי תימן קשר הדוק עם הרמב"ם, על ידי שלוחים כו', ומפעם לפעם שלחו לעדכן ולהגי' את ספריהם ע"פ התיקונים וההשלמות האחרונים, עד לאחרוני האחרונים, של הרמב"ם, כך שלדבריהם המהדורה שבידם היא המתוקנת והמדוייקת ביותר". {{הערה|סה"ש תשמ"ז, ח"א, עמ' 310.}}.

בי"ד חשון תש"נ הגיעה לחלוקת הדולרים לצדקה מרת דליה טוויל ומסרה לרבי תמונות מיהודי תימן שצולמו בתימן באותה תקופה, וביקשה ברכה לפעילותה יחד עם בעלה להצלת יהודי תימן והוצאתם מתימן שם הם נמצאים בבידוד וללא הדרכה רוחנית ולהביאם לארץ ישראל. הרבי השיב: "אזי השם יתברך יצליח אתכם, כיון שזהו עניין של פיקוח נפשות".{{הערה| ראה בסרטון שבקישור הבא - https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1586503&ved=2ahUKEwjE1aWJ1_75AhXYNOwKHUcxC0EQFnoECBgQAQ&usg=AOvVaw2IArvTDa1L-L8PRmchgY31 .}} .