10,336
עריכות
שינויים
ביטול גרסה 629166 של 109.207.76.147 (שיחה)
[[קובץ:חברותא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים לומדים תורה בחברותא]]
'''תורה''' היא שם כללי לכל כתבי הקודש של היהדות, החל מ[[חמשה חומשי תורה]] ועד לאחרון המחדשים בתורה. התורה היא החכמה העליונה, אשר באמצעותה ברא [[הקב"ה ]] את העולם, והיא האמצעי באמצעותו מתקשר העולם עם הקב"הודרכו יכולים בני האדם להבין ולקיים את רצונו ובכך להתקשר איתו. מבואר כי "[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]]" ועל ידי לימוד התורה וקיום מצוותיה, מתקשרים ישראל עם הקב"ה. שני חלקיה היסודיים של מתחלקת לשני רבדים עיקריים: חיצוניות התורה הם [[תורה שבכתב]] - תורת הנגלה ו[[תורה שבעל פה]]. ה[[תורה שבכתב]] הם אותיות פנימיות התורה הכתובים על הקלף. ו[[תורה שבעל פה]] הם המסורות אשר ב[[משנה]] וב- [[תלמודתורת החסידות]].
בתורת הנגלה ישנה התורה שבכתב וה[[תורה שבעל פה]]. התורה שבכתב הם [[אותיות]] התורה הכתובים על הקלף. ו[[תורה שבעל פה]] הם המסורות אשר ב[[משנה]] וב[[תלמוד]]. ב[[תורת החסידות]] מתייחסים ל[[ספר התניא]] כ"תורה שבכתב" של פנימיות התורה. שאר ספרי [[תורת החסידות]] הם כ"תורה שבעל פה". התורה מחולקת גם לארבעה רובדי הרבדים: '''פ'''שט '''ר'''מז '''ד'''רש ו'''ס'''וד (ראשי תיבות [[פרד"ס]]: פשט רמז דרש וסוד).
==מקורה ושרשה==
שורש התורה היא האמצעי המרכזי באמצעותו מתקשר העולם עם הוא ב[[אור הקו]]. [[הקב"ה]] מצד עצמו אינו בערך ל[[עולמות]] ובכדי לברוא את העולמות [[צמצום|צמצם]] [[הקב"ה]] את עצמו והמשיך ממנו את אור ה[[קו]]. המשכה זו היא התורה, וכפי שמרומז בכך שהמשכה זו נקראת גם צנור (כמו צינור גשמי שבו ממשיכים נוזל ממקום למקום), כמאמר הזוהר: "תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל באורייתא ואורייתא בקודשא בריך הואשצנור [[אותיות]] רצון שרומז על התורה - רצונו של הקב"ה.
ולכן התורה קדמה לעולםהיא מקור החיות לכל העולמות וממנה מתחלק החיות ונשפע לכל נברא לפי ענינו, ששורש התורה הוא בבחינת [[שעשועי המלך בעצמותו]] שעל ודוגמא לזה מנהר גדול שכדי שיימשך לצינורות קטנים מנהר זה נאמר "ואהיה אצלו אמון ואהיה אצלו שעשועים", ורק לאחר בריאת העולם והמשכת צריך קודם צינור גדול שדרכו יושפע לצינורות הקטנים, כך התורה לעולם הזה היא נעשית בבחינת "שעשועי את בני אדם"רצון (צינור) כללי לאור הנשפע לעולמות וממנה נמשכים הצינורות הפרטיים.
==מתן תורה==
מתן תורה בה ניתנה התורה ל[[ישראל]] היה ב[[מעמד הר סיני]]. מבואר וכן פשוט כי גם ה[[אבות]] , שהיו לפני מעמד הר סיני קיימו את התורה, אלא שהם קיימו אותה בבחינת רוחניותבבחינה רוחנית (כמו שלומדים אותו ב[[מתיבתא דרקיעא]]), וכן לא קיימו אותה בבחינה של ציווי אלא לפנים משורת הדין, ולאחר מתן תורה נמשכה התורה גם בגשמיות. לפיכך מעלת קיום המצוות שלאחר מתן תורה גדולה יותר.
==חלקי התורה==
שני החלקים המרכזיים של התורה הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב הוא היא החלקים הכתובים של התורה, שהוא שהם עשרים וארבעה ספרי המקרא, ובייחוד הכוונה לחמישה חומשי תורה. תורה שבעל פה כוללת את המסורת שבעל פה שהגיעה במעמד הר סיני, יחד עם סייגי חכמים ותקנותיהם במשך הדורות. עיקרי תורה שבעל פה מסורים בשישה בסדרי [[משנה]] ומבוארים ב[[תלמוד]].
===נגלה===
[[קובץ:נגלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עצמי של ר' [[זלמן קליינמן]], כשהוא מלמד את בנו את הסוגיא של 'שור שנגח את הפרה']]
המונח '''נגלה דאורייתא''' מתייחס לחלק הגלוי שבתורה, המתייחס ללימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא וההלכה והפירושים שעליהם. אלה הם כגוף לתורה, החלק החיצוני שבה, המורה על פרטי החיים היום-יומיים, האיסורים וההיתרים, סיפורי התורה.
חלק ה"נגלה" מקורו בחיצוניות ה[[קו]], שהוא ה[[גבול]] שב[[אור הקו]], כלומר [[אור הקו]] כפי שמתייחס לעולמות (שהוא המקור להם). ועל כן חלק הנגלה הוא האמצעי המרכזי באמצעותו מתקשר העולם עם הקב"ה, ועל זה הוא מאמר הזוהר: "תלת קשרין מתקשרין דא בדא, ישראל באורייתא ואורייתא בקודשא בריך הוא".
'''תורה שבכתב''' הוא חלקו הכתוב של התורה שהוא עשרים וארבעה ספרי התנ"ך, ובייחוד הכוונה היא לחמשת חומשי תורה. תורה שבכתב יחד עם [[תורה שבעל פה]] מהווים את שני החלקים המרכזיים של התורה. '''תורה שבעל פה''' הוא חלקו של התורה שמועבר במסורת ממעמד הר סיני, יחד עם תקנות חדשות שתיקנו חכמים במשך הדורות לסייג את התורה. בעיקרה לא ניתנה תורה שבעל פה להיכתב, אלא שבזמן ה[[גלות]] כשראו חכמים שהתורה עלולה להישכח מישראל, נכתבה התורה שבעל פה. עיקרי תורה שבעל פה כתובים בשישה סדרי [[משנה]] ומבוארים ב[[תלמוד]].
===נסתר===
חלק הנסתר ה"נסתר" בתורה הוא ה[[קבלה]] וה[[חסידות]] העוסקים בסיבות הפנימיות לכל האיסורים וההיתרים, וההסברים הפנימיים של סיפורי התורה הנמצאים בתורת [[הקבלה ]] ומוסברים ביתר שאת עם הוראות ליישום בחיי היום-יום בתורת החסידות.
שורש פנימיות התורה הוא בבחינה נעלית ביותר - בבחינה נעלית משורש העולמות, כמו שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו", שהתורה נקניתה עוד קודם לעולם, שהיא בחינת [[שעשועי המלך בעצמותו]] שעל זה נאמר "ואהיה אצלו אמון ואהיה '''אצלו''' שעשועים".
דרגה זו היא הפנימיות של [[אור הקו]], שהוא [[אור אין סוף]] שב[[קו]].
==לימוד התורה==
{{ערך מורחב|ערך=[[מצות לימוד התורה]]}}
{{ציטוט צף|[[מסירת נפש]] הראויה לבני תורה הוא כדרשת [[רז"ל]] "אדם כי ימות באהל", להמית את כל ה[[תענוג]]ים בעניני [[עולם הזה|עולם]]. כי אפילו דברים קלי הערך בתענוגי עולם, מונעים המה מלהיות מסור ונתון באהלה של תורה.|[[תבנית:היום יום/א' בתמוז|היום יום, א' בתמוז]]}}
לימוד התורה היא מצווה תמידית בה מחויב כל יהודי לקיים בכל זמן פנוי, בין אם הוא צעיר, זקן, חולה ובעל יסורים. כאמור ב[[תורה]] "והגית בו יומם ולילה". [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך]] כי מקיימים מצווה זו רק על ידי לימוד '''בפה''' - באופן שזה אפשרי.
על [[לימוד התורה ]] נאמר במשנה ותלמוד תורה כנגד כולם. ישנה מחלוקת בירושלמי<REF>{{הערה|1=פרק א', א'</REF> }} בפירוש המשנה, דעה אחת אומרת כי הכוונה שהיא שקולה כנגד כל חפצי העולם הזה, ודעה שניה שנייה אומרת כי "אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לאות אחת מהתורה". מעלתה העצומה של לימוד התורה השקולה כנגד כל המצוות מוסברת ב[[ספר התניא]]<REF>פרק ה'.</REF> בכך, שכאשר אדם לומד איזו הלכה כל שהיא, כיון שזו היא רצונו של הקדוש ברוך הוא שכשראובן יטען כך ושמעון יטען כך על דרך משל - תהיה ההלכה כך וכך, נמצא כאשר האדם לומד הלכה זו הרי הוא תופס על ידי שכלו את חכמתו של הקדוש ברוך הוא, וחכמתו של הקדוש ברוך הוא הם אחד, כמאמר [[הזוהר]] הקדוש [[אורייתא]] ו[[קודשא בריך היא]] חד, ולכן על אף ש[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כידוע, הרי על ידי לימוד התורה מחשבתו של האדם תפיסא ביה בקדוש ברוך הוא, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו וכדוגמתו נמצאים כלל בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה. === סגולה לפרנסה ולשמחה === לאחד האדמו"רים שביקש מ[[הרבי]] עצה לפרנסה לכלל ישראל, השיב [[הרבי]] להוסיף בלימוד התורה ובנתינת [[צדקה]].<REF>ראה [[יעקב יצחק רבינוביץ]]</REF> לרב שבא לרבי וביקש ברכה להיות בשמחה, השיב [[הרבי]] כי יוסיף בלימוד התורה ועל ידי כך יהיה ב[[שמחה]]. === עונג תמידי ===שלא ככל המצוות, מצווה זו מיועדת שיתענג בה האדם, על ידי התבוננות בחכמת התורה, אותה רואה אחרי לימוד מעמיק.<REF>רבינו אברהם מן ההר, נדרים מח א. הקדמת אגלי טל.</REF> בעקבות תענוג זה עשוי הוא לבוא לידי אהבת השם.<REF>רמב"ם ספר המצוות, מצווה ג'.</REF> הגמרא<REF>פסחים מח ב.</REF> מכנה כנוי של בזיון אודות מי שאינו מקיים מצווה זו "עם הארץ". בגמרא אף כתוב כי "ניתן לנוחרו ביום הכיפורים שחל בשבת". עוד אומרת הגמרא כי אסור להתלוות עמו בדרך, שכן חשוד הוא על שפיכות דמים מקל וחומר; ומה על חייו אינו חס - '''ללמוד תורה ולחיות''', על חיי חבירו לא כל שכן. ===דרך הלימוד===דרך הלימוד המקובלת מאז ומעולם מחולקת לשני חלקים; לימוד לעיון, היינו העמקה ולימוד לבקיאות (גירסא), היינו לימוד במהירות יותר מתוך מטרה לרכוש ידיעות בתורה. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא. אופן הלימוד היה עם חריפות גדולה וגאונות, ולמדו את הרמב"ם, אלפס, רא"ש ומפרשים אחרים מהראשונים שהיו שייכים לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה נוהג לתרגם המילים לאידיש. אם למדו ערכין והגיעו למאמר רז"ל (דף ט"ו עמוד ב') "לשון תליתאי קטיל תליתאי" (= לשום שלושה הורגת שלושה), תירגם הבעל שם טוב: "לשון הרע הורג את כל השלושה: את המדובר, את המדבר ואת השומע. רק שזהו בלבושים רוחניים, הקשה מרציחה גשמית.<REF> היום יום י"ג מר חשוון.</REF> בקרב חסידות חב"ד היתה תמיד ההדגשה מיוחדת על לימוד הגמרא בעיון. (ברם גם מלימוד בקיאות לא הניחו ידם, בפרט מי שלא השיג ידו ללמוד בעיון, ואצל האדמו"ר הזקן היו מסיימים מדי שנה את כל הש"ס על פי ציוויו המפורש.) [[המגיד ממעזריטש]] ציווה לתלמידו הגדול [[אדמו"ר הזקן]] כי ילמד מידי יום ויום גמרא בעיון<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&hilite=b3861118-b277-42c9-b91f-336e461a6b82&st אור התורה] להרב [[המגיד ממעזריטש]]</REF> חסידי אדמו"ר הזקן היו קובעים לעצמם שיעור עיוני עמוק בגמרא שלש פעמים בשבוע לכל הפחות, זאת מלבד אשר היו מסיימים את כל הש"ס כולו מידי שנה בשנה על פי ציוויו המפורש של האדמו"ר הזקן.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15837&hilite=018a3b10-9b57-416d-b036-685786816cda&st=+%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=214 אוצר סיפורי חב"ד, כרך ז עמוד 216]</REF> אדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש אשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים]] קבע בישיבתו את דרך הלימוד בעיון, ואף רצה למנות כראש הישיבה את הגאון הידוע בחריפותו ובעמקותו מגדולי דורו [[רבי חיים מבריסק]]. הגאון [[רבי חיים מבריסק]] לא הסכים למינוי על אף ידידותו הקרובה עם אדמו"ר הרש"ב, (ככל הנראה בשל חפצו להקים ישיבה משל עצמו.) בישיבת [[תומכי תמימים]] קבע אדמו"ר [[הריי"צ]] את הלימוד העיקרי ללימוד בעיון ובעמקות. גם קבע שעה מיוחדת לכתיבת חידושי תורה. בבתי המדרשות של חסידי חב"ד היו קובעים זמן ללימוד הגמרא בעיון<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&hilite=1b68c320-102b-4737-9668-cb418a227e00&st אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ב]</REF>, זאת לצד לימוד ספרי ומאמרי חסידות בעיון.הריי"צ גם ציווה שכל אחד ואחד יקבע לעצמו שיעור בלימוד גמרא בעיון<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&hilite=1b68c320-102b-4737-9668-cb418a227e00&st אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ב]</REF>. [[אדמו"ר שליט"א]] כתב ב[[ליקוטי שיחות]]<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=f6f0f638-bef5-4ce3-adce-e4b3667dcb60&st ליקוטי שיחות, חלק ב]</REF>: "לפני עשרים שנה בהתוועדות של חג השבועות, ביקש אדמו"ר הריי"צ שלכל אחד יהיה שיעור בגמרא עיון ומכך שאמר זאת בשבועות, משמע, שיש לזה שייכות למתן תורה. ובאמת זהו פסק מפורש במשנה". ע"ש.
מעלתה העצומה של [[לימוד התורה]] השקולה כנגד כל המצוות מוסברת ב[[ספר התניא]]{{הערה|1=== דרך העיון===בדרכי הלימוד בעיון ישנם דרכי לימוד רביםפרק ה'. דרך הלימוד המקובלת בחב"ד}} בכך, שכאשר אדם לומד איזו הלכה כל שהיא, יסודה מאחד מגדולי הדורות האחרונים הלא כיון שזו היא רצונו של [[הקדוש ברוך הוא הגאון האדיר ]] שכשראובן יטען כך ושמעון יטען כך על דרך [[רבי יוסף רוזיןמשל]]- תהיה ההלכה כך וכך, הגאון מרוגצ'וב שהיה מקורב לחסידות חב"ד ונודע בגאונותו העצומה, נמצא כאשר גם גדולי דורו לא היו יכולים לו. כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח היה מתכתב איתו במכתבים מלאים גאונות במאות מראי מקומות בכל הש"סהאדם לומד הלכה זו הרי הוא תופס על ידי שכלו את חכמתו של הקדוש ברוך הוא, ואף וחכמתו של [[הקדוש ברוך הוא השיב לו במכתבי תשובה דומים. בשיחותיו הקדושות]] הם אחד, מזכיר כמאמר [[אדמו"ר שליט"אהזוהר]]הקדוש [[אורייתא] רבות את הראגאטשבער] ו[[קודשא בריך הוא]] חד, בבקיאות מדהימה בתורתוולכן על אף ש[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כידוע, אשר נדפסו בספריו הרי על ידי [[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענחלימוד התורה]]מחשבתו של האדם תפיסא ביה בקדוש ברוך הוא, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו וכדוגמתו נמצאים כלל בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.
== קישורים ראו גם==* [[תפילה]]*[[תורת החסידות]]*[[חכמות חיצוניות]]
== קישורים חיצוניים ==*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50712 רבני חב"ד בקריאה לחיזוק בלימוד התורה]{{אינפו}}*ישראל יצחק זלמנוב, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76392 11 כיצד נוכל להאהיב את [[לימוד התורה]] על ילדינו], דרך המלך - המגזין להעצמת המשפחה החסידית, כח [[סיוון]] התשע"ג (06.06.2013) {{אינפו}}*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Torah.pdf לימוד התורה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא לימוד התורה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]'
{{תנך}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]