שינויים

בשנת [[תרע"ו]] שלח כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל לוויטין]] לגרוזיא על מנת ליסד שם ישיבה.

ה[[משגיח]] בישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]] והמנהל והמורה ל[[דא"ח]] היה הרב [[שניאור זלמן לוויטין]]. לצידו בלטו גם הנהגת הרבנים הליטאים במדינה: האחד - הרב אברהם הלוי חוולס (חוולסהאן), מבחיר תלמידיו של רבי אלחנן ספקטור, בעיר הבירה טביליסי והגליל, והשני - הרב הענקין בעיר טצחינוואלי והגלילות. יודגש, כי מדינת גרוזיה הייתה בין הבודדות בעולם כולו, אם לא היחידה, שהתקיימו יחסי אהבה, אחווה ורעות שלימה ואמיתית בין החסידים בין אלו שנמנו על גדולי הרבנים הליטאיים. בשולי הדברים יאמר, כי היתה הייתה חטיבת רבנים שלישית, והיא מחכמי גרוזיה שעלו ללמוד בישיבות שבירושלים, על מנת לחזור ולהביא מאורה וחידושיה האחרונים.