שינויים

{{בעבודהישיבה||שם=תומכי תמימים מצפה יצהר|תמונה=מבנה הישיבהביצהר.jpg|כתובית=מבנה ה[[זאל]] של הישיבה (חורף [[תשע"ג]])|אפיון=ישיבה גדולה וקטנה|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ב]]|תאריך סגירה=|מיקום=[[מצפה יצהר]]|מייסד=ר' [[איציק סנדרוי]]|[[משגיח]] ראשי=הרב שניאור סנדרוי|[[משפיע]] ראשי=הרב יוסף יצחק ויינר|מנהל גשמי=ר' איציק סנדרוי|מספר תלמידים=40|ספר פלפולים=|קובץ הערות=|אתר אינטרנט=|מפה=}}ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]]. == הקמת הישיבה ==

בתחילת שנת [[קובץתשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http:ישיבה_יצהר_2//old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריקודים בשעת הכנסת ה}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]]. במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ספר תורהליובאוויטש]] לישיבה", ולא במתכונת של ישיבות [[אחי תמימים]]וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.

ישיבת '''תומכי תמימים ביצהר''' (נקראת גם ישיבת לגבי [[חיילי בית דודשבת]]) הוקמה בשנת ות ו[[תשע"א]], על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב - [[מצפה יצהרחג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים. הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]],

== הקמת הישיבה ==בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות באחת מ[[הרבישבת]] ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[אגרות קודשהנחת אבן הפינה]] על פתיחת ישיבת לבניין הישיבה ו'[[תומכי תמימים]] ב[[יצהרסדר חסידות]]' הראשון. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב  בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של פעמים התייעץ ר' איציק עם בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[משפיעחסידות]]ים והוחלט על פתיחת הישיבה.

בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מבחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[חסידי חבתשע"ד ליובאוויטש צפתב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|ישיבת 1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד בצפת]אינפו].}}, על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותרעם 10 בחורים. קבוצת הבחורים הגיעו לנכון לשנת [[שבתתשפ"א]], אז נערכה [[התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבהלומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות}}.

בקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס בשנת [[הנחת אבן הפינהתשע"ו]] לבניין התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.

בחודש בשנת [[אלולתשפ"ב]] [[תשענערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות"א]], תחילת שנת הלימודים עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשעתשפ"בא]] נפתחה הישיבה באופן רשמי, עם 8 בחורים. כיום יש בישיבה כ-20 בחוריםוכיום הוא נמצא בשלבי סיום.

בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת - [[770]].בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.

בתחילה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בבחודש [[אייר]] [[בית הכנסתתשע"ג]] של הגבעה. קרוון שימש קיבלה הישיבה מתנה את הבחורים כמטבח וחדר אוכל. עם הזמן הוקמו קרוונים נוספים לפנימיית הבחורים, ולאחר שבית הכנסת צר מהכיל, נבנה מבנה נוסף עבור [[זאלארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|אולם1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה]] הלימודים.לאחר שנבנה מבנה ה}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[זאליהודי]] עבר בית הכנסת כולו לאולם הישיבהם מעשרות שנים.

בתחילת קיץ שנת [[תשע"ג]] החלו בבניית נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שבישובשביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].

בשנת המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[תשע"בכפר תפוח]] הייתה , ב[[הכנסת ספר תורהחודש אייר]] לישיבהאותה שנה.

== פעילות בישובים ובסיסי צה"ל ==ב[[קובץ:מח''ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחי"ט כסלו]] [[שומרון]תשע"ג] בביקור בישיבה]]ההתקיימה [[תמימיםהכנסת ספר תורה]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות הלישיבה{{הערה|1=[[בית http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"דאינפו]] ב[[יצהר]], בפעילות בישוב עצמו.}} בהשתתפות עשרות אנשים, בישובים סביב ובבסיסי [[צה"ל]]ידידי היישוב והישיבה.

בכל יום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישובבשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובפעילות מורחבת בחגיםובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, כמו [[חג החנוכה]]במרומי הגבעה.לצורך בניית המבנה, [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי חודש [[תשרי]]נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".

ברוב ימות השנה נמצא בישוב == פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==[[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]ה[[טנק מבצעיםתמימים]] אותו מפעילים הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין הישובים הפזורים בבכפר כיפל חארס], בהילולת [[שומרוןיהושע בן נון]] .}}ובבסיסי [[צה"ל]].

בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות|התוועדויות]] ב[[יומי דפגראליל שישי]] ב(יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[בית הכנסתהתוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] בישובבמקומות אסטרטגיים בגיזרה, ובישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף ולמסירת שיעורי [[בית חב"דתניא]] ביצהרבישיבות.

ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[כ"ד שבטחג]] ים, כמו [[תשע"גחג החנוכה]], בעת סעודת [[שבע ברכותחג הפורים]], ביקר מח"ט שומרון בישיבהלפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].

יומיים לאחר מכן, בברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[כ"ו שבטטנק מבצעים]] הוזמנו אותו מפעילים תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[ניגון|ניגוניםשומרון]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי ובבסיסי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו]}}.

== רבני בנוסף מקיימת הישיבה ==*הרב [[שי הרמתיהתוועדות חסידית|התוועדויות]] - {{הערה|1=[[ראש ישיבה]http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].*הרב }} ב[[יחזקאל נואמהיומא דפגרא]] - ב[[משפיעבית הכנסת]]ביישוב, וביישובים נוספים.*הרב הפעילות נעשית בשיתוף [[דוד שניאורסוןבית חב"ד]]ביצהר.