פתיחת התפריט הראשי

ז'לובין היא עיירה השוכנת במחוז הומיל שבבלארוס. עד השואה התקיימה בה קהילה יהודית-חסידית, שתושביה נודעו ביראת שמים שלהם.

חסידי ז'לובין היו ברובם בעלי בתים פשוטים, אך נודעו ביראת שמים הגדולה שלהם. אדמו"ר הריי"צ כותב באגרות קודש שלו כמה מכתבים ובהם תיאורים על יהודי ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי יראת שמים ואמונה.

מיקום העיירהעריכה

ז'לובין שוכנת בין הערים: הומיל למזרח, באברויסק למערב, רוגצ'וב לצפון, ומחוז וואלין כמו ברדיטשוב, זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז הומיל.

היסטוריהעריכה

העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת תר"מ פרצה בעיירה שריפה ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.

החתונה הגדולהעריכה

  ערך מורחב – החתונה הגדולה בז'לובין

החתונה הגדולה בז'לובין של נכדת אדמו"ר הזקן, בתו של אדמו"ר האמצעי ונכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב[1] התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין ליאדי לברדיטשוב, וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.

בתי הכנסת בעיירהעריכה

בז'לובין היו תשע בתי כנסת:

  • ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה.
  • די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול).
  • די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).
  • די מתנגד'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה חסידי חב"ד בנוסח האר"י, רק המבנה היה ללא חדר שני.

כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת).

  • 'בארג-שוהל'.
  • 'טעמע'ס שוהל'.
  • קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל).
  • די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים).
  • ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.

רבני העיירהעריכה

הרב גריבוב נפטר בתש"ל בערך בסיביר ואחריו לא נתמנה רב חדש.

ילידי העיירהעריכה

ישיבת תומכי תמימים ז'לוביןעריכה

בשנת תרפ"א נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת תומכי תמימים, על ידי רב העיר, הרה"ת משה אקסלרוד, והתקיימה שם עד שנת תרפ"ב[2].

בשנת תרפ"ט היא נפתחה מחדש[דרושה הבהרה] על ידי הרב יעקב גוראריה.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שוליים