[[תמונהקובץ:ישיבת דעת.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|280px250px|תמימים לומדים הלימודים בישיבת דעת([[חשוון]]בסביבות שנת [[תשתשע"סא]])]] החליט הרב [[יצחק ערדקובץ:דעת7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילות בפתח הישיבה]] מ'''ישיבת דעת ''' הינה [[רחובותישיבה]] להקים ישיבה בעיר [[בעל תשובה|לבעלי תשובהרחובות]] במסגרת פעילות ארגון ‘דעת’, אותו הקים בשנת תנש"א בברכת בראשותו של הרב [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט”איצחק ערד]].
מתשובות שקיבל ==היסטוריה==הוקמה כמסגרת ישיבתית גם ל[[בעלי תשובה]] על ידי הרב [[יצחק ערד מהרבי באמצעות ]] ב[[אגרות קודשחודש מנחם אב]] שנת [[תש"ס]] הבין כי הישיבה צריכה להיות במקום בו מסתובבים הרבה יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות. הישיבה הוקמה במרכז איזור הבילוי של רחובות, על הרחוב הראשי רחוב הרצל, ונגישה לכל עובר ושב ברחובמטעם ארגון 'דעת' שהוקם בשנת [[תנש"א]] בברכת [[הרבי]].
ביום ט”ו אב תש”ס נפתחה במקום הישיבהממוקמת בבית כנסת 'שונה הלכות' במרכז העיר רחובות, רח' הרצל 141. בישיבה עשרות בחורים ואברכים בתוספת שלוחים המגיעים אליה מידי שנה מ-[[770]].
==מסגרת הישיבה==מארגנת גם פעילות נרחבת של הפצת היהדות; שיעורים, התוועדויות ופעילות.
ישיבת ‘דעת’ היא ישיבה לכל דבר ועניין. ==כיום כוללת הישיבה כ-35 תלמידים, מלבד קבוצת השלוחים המונה שמונה בחורים. בישיבה מתקיימים לימודים וסדרים רגילים כבכל ישיבה חסידית אחרת - חסידות בוקר, נגלה, תפילות, לימודי סמיכה וכו’. הדבר המייחד ישיבה זו מכל ישיבה אחרת, הוא שגם במסגרת הישיבתית הרגילה -היא מקרבת אנשים לתורה ומצוות. ==
==מערכת שיעורי תורה==בשנת [[תשע"ז]] נפתחה מסגרת חדשה בישיבה, המיועדת לתמימים בוגרי ישיבות קטנות הנקראת 'ישיבת דעת - מגדל מרדכי' על שם ר' מרדכי מירון.
חוץ מן הפעילות הרגילה הישיבה מתמקדת בלימוד באופן של הישיבה, ישנן גם פעולות נוספות המתקיימות בישיבה. אחת הפעולות היא מערכת שיעורי תורה: שיעורים אלה הנם שיעורים קבועים הנמסרים בעיקר ע”י הרב ערד"אליבא דהלכתא" כך שמלימודי הגמרא מגיעים לההלכה למעשה.
שיעורים אלו פותחים בפני המשתתפים צוהר לעולמה המופלא של התורה כפי שהיא מוארת באור החסידותבישיבה מתקיימים קורסים מגוונים להתנסות פרקטית בלימודי ההלכה ומהם סת"ם, ומעוררים רצון לברר עוד ועודמשגיח כשרות ושחיטה{{הערה|[https://chabad.info/news/809032/ פרוספקט על הישיבה].}}.
==התוועדות ברחובה של עיר==נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-75 תלמידים
פעילות נוספת המהווה את אמצעי הקשר הגדול ביותר עם הנוער, היא ההתוועדות המתקיימת בכל ליל שישי. ==רבני הישיבה=={{להשלים}}*הרב [[יצחק ערד]] - ראש הישיבה*הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]*הרב מנחם מענדל זלמנוב*הרב לוי יוסף יצחק קראוס*הרב לוי יצחק הלפרין*הרב מאיר ערד*הרב שלום ערד*הרב שניאור זלמן ערד*הרב יוסף חיים ערד*הרב שניאור קפלן
התלמידים יושבים ומתוועדים בינם לבין עצמם, ובינם לבין הצעירים האורחים במשך הלילה. אחרי כוסית ‘[[לחיים]]’ קטנה נפתחים הלבבות והסיפורים ‘נשפכים’ החוצה. [[התוועדות]] זו כבר הפכה לשם דבר בקרב הנוער הרחובותי והמשתתפים הולכים ומתרבים משבוע לשבוע. בשנים קודמות הורידו התלמידים את השולחנות לרחוב, שם קיימו התוועדות רבתי, שמחה וחסידית. ==משפיעים==*הרב שלום דובער קיי
==פעילות עם הישיבה התיכוניתראו גם==*[[הרב יצחק ערד]]==קישורים חיצוניים==*[http://www.daat.org.il/ אתר הבית של ישיבת דעת]*'''[https://chabad.info/magazine/665361/ סיכום מחצית - חורף תשפ"א]'''*'''[https://chabad.info/tag/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA/ תגית 'ישיבת דעת']''' באתר {{אינפו}}
תחום פעילות נוסף של הישיבה הוא פעילות ייחודית עם תלמידי הישיבה התיכונית הוותיקה ‘ישיבת הדרום’. היוזמה לפעילות הגיעה מצד ראש ישיבת הדרום הרב ראובן פרינס, ידיד אישי של משפחת ערד המנהלת את הישיבה. הוא פנה אל הרב יצחק ערד וביקשו כי הישיבה תערוך הכרה בין התלמידים לתורת החסידות, דבר שיחזק מאוד את חייהם הרוחניים. המתכונת שנקבעה היתה שבכל שבוע תגיעה כיתה אחת מהישיבה התיכונית אל בנין הישיבה למשך כשעתיים, שם יקיימו עמם את הפעילות.{{תומכי תמימים}}{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בישראלבארץ הקודש|ר]][[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]