[[תמונהקובץ:ישיבת דעת.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|280px250px|תמימים לומדים הלימודים בישיבת דעת([[חשוון]] [[תשע"א]])]]בסביבות שנת תש”ס החליט הרב [[יצחק ערדקובץ:דעת7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילות בפתח הישיבה]] מרחובות להקים '''ישיבת דעת ''' הינה [[ישיבה ]] בעיר [[בעל תשובה|לבעלי תשובהרחובות]] במסגרת פעילות ארגון ‘דעת’, אותו הקים לפני כשתים-עשרה שנה בברכת בראשותו של הרב [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט”איצחק ערד]].
מתשובות שקיבל ==היסטוריה==הוקמה כמסגרת ישיבתית גם ל[[בעלי תשובה]] על ידי הרב [[יצחק ערד מהרבי באמצעות ]] ב[[אגרות קודשחודש מנחם אב]] שנת [[תש"ס]] הבין כי הישיבה צריכה להיות במקום בו מסתובבים הרבה יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות. הישיבה הוקמה במרכז איזור הבילוי של רחובות, על הרחוב הראשי רחוב הרצל, ונגישה לכל עובר ושב ברחובמטעם ארגון 'דעת' שהוקם בשנת [[תנש"א]] בברכת [[הרבי]].
ביום ט”ו אב תש”ס נפתחה במקום הישיבהממוקמת בבית כנסת 'שונה הלכות' במרכז העיר רחובות, רח' הרצל 141. בישיבה עשרות בחורים ואברכים בתוספת שלוחים המגיעים אליה מידי שנה מ-[[770]].
==מסגרת הישיבה==מארגנת גם פעילות נרחבת של הפצת היהדות; שיעורים, התוועדויות ופעילות.
ישיבת ‘דעת’ היא ישיבה לכל דבר ועניין. ==כיום כוללת הישיבה כ-35 תלמידים, מלבד קבוצת השלוחים המונה שמונה בחורים. בישיבה מתקיימים לימודים וסדרים רגילים כבכל ישיבה חסידית אחרת - חסידות בוקר, נגלה, תפילות, לימודי סמיכה וכו’. הדבר המייחד ישיבה זו מכל ישיבה אחרת, הוא שגם במסגרת הישיבתית הרגילה - היא מקרבת אנשים לתורה ומצוות. ==
האופי והאווירה המיוחדים השוררים בשנת [[תשע"ז]] נפתחה מסגרת חדשה בישיבה - אווירת רוגע ונעימות והארת פנים לכל אחד - מושכים אל הישיבה אנשים רבים. אנשים מהרחוב נהנים לעלות רגע לישיבה, להירגע, להיות במקום בו אין מודדים אותך באמות מידה חיצוניות ושקריות, אלא מקבלים אותך באהבה המיועדת לתמימים בוגרי ישיבות קטנות הנקראת 'ישיבת דעת - כמו שאתה. משוחחים אתך ובאמת מעונינים לשמוע את בעיותיך ומצוקותיךמגדל מרדכי' על שם ר' מרדכי מירון.
הארת הפנים ותשומת הלב לכל אדם, הם הכללים הראשונים ב’דעת’. כל אדם שעולה לישיבה, בכל שעה משעות היום והלילה, זוכה מיד להתייחסות. ההצעה הראשונה בדרך כלל היא - כוס קפה! (ישנו מיחם העובד 24 שעות ביממה על מנת לספק שתייה חמה) הישיבה מתמקדת בלימוד באופן של "אליבא דהלכתא" כך מרגיש האיש בבית. הוא מתיישב בניחותא בחדר המבוא כדי ללגום מהקפה המהביל, ואז מתפתחת שיחה לבבית וחברית בין תלמיד הישיבה לאורח - שיחה שמסתיימת בדרך כלל בהנחת תפילין, כתיבה לרבי באמצעות[[אגרות קודש]] או לימוד קצרשמלימודי הגמרא מגיעים לההלכה למעשה.
==מערכת שיעורי תורה==בישיבה מתקיימים קורסים מגוונים להתנסות פרקטית בלימודי ההלכה ומהם סת"ם, משגיח כשרות ושחיטה{{הערה|[https://chabad.info/news/809032/ פרוספקט על הישיבה].}}.
חוץ מן הפעילות הרגילה של נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה, ישנן גם פעולות נוספות המתקיימות בישיבה. אחת הפעולות היא מערכת שיעורי תורה: שיעורים אלה הנם שיעורים קבועים הנמסרים בעיקר ע”י הרב ערד.לשיעורים אלה מגיעים עשרות אנשים מכל גווני הקשת כ- יהודים שצמאים למעט טל תחיה תורני. שיעורים אלו פותחים בפני המשתתפים צוהר לעולמה המופלא של התורה כפי שהיא מוארת באור החסידות, ומעוררים רצון לברר עוד ועוד. כך מתקרבים האנשים אט אט לעולם החסידות, וכבר מתחילים לראות פירות מבשילים כתוצאה משיעורים אלו. 75 תלמידים
==התוועדות ברחובה של עיררבני הישיבה=={{להשלים}}*הרב [[יצחק ערד]] - ראש הישיבה*הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]*הרב מנחם מענדל זלמנוב*הרב לוי יוסף יצחק קראוס*הרב לוי יצחק הלפרין*הרב מאיר ערד*הרב שלום ערד*הרב שניאור זלמן ערד*הרב יוסף חיים ערד*הרב שניאור קפלן
פעילות נוספת המהווה את אמצעי הקשר הגדול ביותר עם הנוער, היא ההתוועדות המתקיימת בכל ליל שישי. ==משפיעים==*הרב שלום דובער קיי
התלמידים יושבים ומתוועדים בינם לבין עצמם, ובינם לבין הצעירים האורחים במשך הלילה==ראו גם==*[[הרב יצחק ערד]]==קישורים חיצוניים==*[http://www. אחרי כוסית ‘לחיים’ קטנה נפתחים הלבבות והסיפורים ‘נשפכים’ החוצהdaat. התוועדות זו כבר הפכה לשם דבר בקרב הנוער הרחובותי והמשתתפים הולכים ומתרבים משבוע לשבועorg. בשנים קודמות הורידו התלמידים את השולחנות לרחוב, שם קיימו התוועדות רבתי, שמחה וחסידיתil/ אתר הבית של ישיבת דעת]*'''[https://chabad. info/magazine/665361/ סיכום מחצית - חורף תשפ"א]'''*'''[https://chabad.info/tag/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA/ תגית 'ישיבת דעת']''' באתר {{אינפו}}
==פעילות עם הישיבה התיכונית=={{תומכי תמימים}} תחום פעילות נוסף של הישיבה הוא פעילות ייחודית עם תלמידי הישיבה התיכונית הוותיקה ‘ישיבת הדרום’. היוזמה לפעילות הגיעה מצד ראש ישיבת הדרום הרב ראובן פרינס, ידיד אישי של משפחת ערד המנהלת את הישיבה. הוא פנה אל הרב יצחק ערד וביקשו כי הישיבה תערוך הכרה בין התלמידים לתורת החסידות, דבר שיחזק מאוד את חייהם הרוחניים. המתכונת שנקבעה היתה שבכל שבוע תגיעה כיתה אחת מהישיבה התיכונית אל בנין הישיבה למשך כשעתיים, שם יקיימו עמם את הפעילות.{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בישראלבארץ הקודש|ר]][[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]