שינויים

|מספר תלמידים=כ-80100}}

הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, יחס אישי, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.

בתחילה סבלה הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה גורמים שונים בעירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות, הפנימיות והמשרדים.

בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, הזאל כשהזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן שגם בזמן האכילה גם כן יש אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.

בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לבניין לקמפוס הישיבה הכולל את הבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד והחלו הלימודים בו, והבניין השני הכולל את משרדי ההנהלה, אוצר הספרים המוגדל וחדר ניגונים ייחודי. חדר האוכל והפנימייה עדיין שוכנים בקראוונים שעברו חידוש ושיפוץ לקראת שנת הלימודים תשפבמהלך השנה נערכו מספר אירועים של "ג. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח[[חנוכת הבית]] כמו אירוע מיוחד לבוגרים ב[[כ"ד טבת]].

ברוב שנות לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבדשיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות שהוכפלו בגודלם וכמו כן בהוספת מספר חדרים. לאור כך שהישיבה נכנסת לקמפוס החדש, פתחה צוות הנהלת הישיבה לשיעור א' מתכננת לבנות בעתיד שתי כיתות בעיונאקומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח.תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]]בחורף תשפ"ד נערך אירוע של הנחת אבן הפינה בהשתתפות עת חפירה של הרבי, [[ראש העין]] ושוהם הסמוכותלבנייני הפנימייה אשר מתעדים לבנות בקרוב.

בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק שיפוץ לחצר הישבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ואף מזרקה לנוי.  ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, החלה לקבל הישיבה שתי כיתות לשיעו א'. תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות. כמוכן כן למסיבות שבת בעיר אלעד ל"[[הקהלת קהילות]]" וכן לתוכנית לימוד לבני הישיבות "לב לדעת" בלילי שישי. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-135 90 תלמידים.

 '''משפיעים ורמ"ים:''':'''שיעור א'''': רמיר"םמ: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]

  התמימים שלוחים לשנת תשפ"ד: הת' דב בער הולצברג, הת' אברהם יחיאל כהן, הת' יחזקאל לייב פרידמן, הת' לוי יצחק קטן, הת' מנחם מענדל רבינוביץ, הת' מנחם מענדל תעיזי. ==מטות בישיבה:==בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה. את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד. הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה. מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה. מטה אגרות - המקיים לעיתים לימוד בחדר האוכל בארוחת בוקר. מטה מסיבות שבת - בו יוצאים תלמידי שיעור ב'להסתובב ברחובות העיר ולומר איתם פסוקים. סדר לקוטי שיחות - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך'בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות. מטה רשימות - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"רנשי"ד זצוקללה"ה נבג"מ בנגלה לשיעור אזי"ע. מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך''': הרב יצחק ביינדמןהעצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע.