כשנפתחה הישיבה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] בעיר, וישנו בדירות שכורות.
הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקרית בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שמכילים את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות.
נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים בישיבה כ-120[[תמימים]].