שינויים

{{בעריכהתקנות הרבי|}}[[קובץ:קריקטורה תהלוכה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|תהלוכה - קריקטורה מאת אברמי זקס]]'''תהלוכה''' הוא סדר שהחל משנת [[תשט"ו]] שנקבע ב[[בית חיינו]] לפיו ב[[חג הפסח]] וב[[חג השבועות]] תתקיים "תהלוכה" של מאות [[חסידים]] לאזורים שונים ברחבי העיר [[ניו יורק]]. מטרת התהלוכה היא להגיע לבתי הכנסת ולחזור בפני [[יהודים]] שיחות מ[[הרבי]] אודות עניינו של החג. ==היסטוריה==כבר בשנים הראשונות ל[[נשיאות]] הרבי עורר את ההנהגה שתלמידי ה[[תמימים]] שנוסעים לבתיהם לערים רחוקות לרגל חג הפסח, יחזרו שם מאמרי [[דא"ח]]. הרבי אף ביקש רשימה של שמות הבחורים שאכן עשו זאת. כך החל להתמסד בקרב התמימים הנוהג ללכת לבתי כנסיות באזורים שונים ולחזור שם מאמרי חסידות.

החל משנת עם זאת, תהלוכה מאורגנת וממוסדת התקיימה לראשונה בשנת תשט"ו, נקבע ב"בבית חיינו" הסדר שבחג הפסח ובחג השבועות תתקיים "תהלוכה" של מאות חסידים לאזורים שונים ברחבי העיר ניו יורק. מטרת התהלוכה היא להגיע לבתי הכנסת ולחזור בפני יהודים שיחות מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח אודות עניינו של החג.

לאמיתו של דבר כבר בשנים הראשונות לנשיאותו היה נהוג שבתהלוכות של [[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]], כאשר משתתפי התהלוכה שבו ל[[קראון הייטס]], היו נכנסים ל[[גן עדן התחתון]] מול חדרו הקדוש של הרבי, ומנגנים ב[[שמחה]] רבה. ה[[מזכיר]] הראשי של כהרבי, הרב [[חמ"ק אדמוא חדוקוב]] היה נכנס אז לחדרו של הרבי ומודיע לו שהתהלוכה חזרה בשלום והרבי היה מוסר באמצעותו [[ברכה]] קצרה למשתתפים לתהלוכה. לדוגמא, פעם התבטא הרבי: "ר מה"מ, אנו מוצאים שהוא עורר וזירז מאוד כיון ששרים כעת את ההנהגה שתלמידי התמימים שנוסעים לבתיהם לערים רחוקות לרגל חג הפסחה[[ניגון הופ קוזק]], יחזרו שם מאמרי דא"חזאל מען אריין האפקען צו די [[גאולה]] אמיתית והשלימה" [= שירקדו ויקפצו לתוך הגאולה…] ". בהזדמנות אחרת (בשבועות [[תשכ"ט]]), איחל הרבי אף ביקש רשימה שיהיה "תמוך אשורי במעגלותיך", כלומר שיהיה [[תענוג]] בפעמי ההליכה{{הערה|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום ב' של שמות הבחורים שאכן עשו זאת. כך החל להתמסד בקרב התמימים הנוהג ללכת לבתי כנסיות באזורים שונים ולחזור שם מאמרי חסידותהחג, ביאר אז הרבי עניין זה בעבודת ה', בהתבסס על תורת הבעש"ט}}.

עם זאתמסופר שפעם, תהלוכה מאורגנת וממוסדת התקיימה לראשונה בשנת תשט"ו. וכך נראתה כאשר התמהמהה התהלוכהמלשוב במועד הרגיל, הביט הרבי על השעון בפליאה ושאל: קהל רב של אברכים ותלמידי התמימים צועדים בצוותא, מתוך שירה וניגונים,מרחק רב"כמה זמן לוקח להגיע מ[[בורו פארק]] לכאן?! מדוע לא הגיעו עדיין?!". כאשר קבוצות הצועדים מתקרבות ליעדן, הן מתפצלות לשכונות היהודיות, וכל קבוצה לשכונה שנקבעה לה. כשקבוצת הצועדים מגיעה למרכז השכונה, הם יוצאים בריקוד נלהב במרכז השכונה ומצרפים אליהם את היהודים המקומיים. לאחר הריקוד מתפזרים הצועדים איש איש לביהכנ"ס שנקבע עבורו שהוא ינאם בו. לאחר תפילת ערבית של יו"ט שני (או אחרון), מתאספים שוב הצועדים למקום מרכזי שבו מתקיים 'קידוש' גדול ואח"כ הם צועדים בדרכם חזרה לבית הכנסת של הרבי, ל-770.

בשנים הראשונות הי' הנוהג שב"תהלוכות" של חג הפסח וחג השבועות, כאשר משתתפי התהלוכה שבו לקראון הייטסשהתקיימה בליל [[שמחת תורה]] נועדה בעיקר לסייע בעריכת ה[[הקפות]] מתוך שמחה בבתי הכנסת. כשחזרו מהתהלוכה, היו נכנסים ל"גן עדן התחתון" (מול חדרו הק' היה הרבי בעיצומה של [[התוועדות עם הרבי מה"מ) ומנגנים בשמחה רבה|התוועדות]] שמתקיימת בתור הכנה להקפות. המזכיר הראשי של הרבימעריך מאוד את ההליכה בתהלוכה הזו, הרה"ח רוהוא אף הסביר את הסיבה לכך: דווקא ב' חמ"א חדוקוב ז"ל הי' נכנס אז לחדרו הקתהלוכה' זו התבטאה מסירות הנפש של הרבי ומודיע לו שה"תהלוכה" חזרה בשלום והרבי הי' מוסר באמצעותו ברכה קצרה למשתתפים לתהלוכה. לדוגמאמשתתפי התהלוכה, שהרי כתוצאה מההליכה לבתי הכנסת במקומות מרוחקים, פעם התבטא הרבי: כיון ששרים כעת הם מפסידים את הניגון 'האפ קאזאק', "זאל מען אריין האפקען צו די גאולה אמיתית והשלימה" ההזדמנות להיות נוכחים ב[[= שירקדו ויקפצו לתוך הגאולה…התוועדות]] ובהזדמנות אחרת (שבועות תשכ"ט), איחל הרבי שיהי' "תמוך אשורי במעגלותיך", כלומר שיהי' תענוג בפעמי ההליכה. (בהתוועדות יום ב' של החג, ביאר אז הרבי עניין זה בעבודת ה', בהתבסס על תורת הבעש"ט)שמתקיימת באותה שעה.

פעםעם קבלת הידיעה על שובם בשלום של משתתפי התהלוכה, כאשר התמהמהה ה'תהלוכה' מלשוב במועד הרגילנוסף לברכה שמעניק להם, הביט היה נוהג הרבי מה"מ על השעון בפליאה ושאל: "כמה זמן לוקח להגיע מבורו-פארק לכאן?! מדוע לא הגיעו עדיין?!להקדיש שיחה מיוחדת למשתתפי התהלוכה, הן ב[[התוועדות]] יום אחרון של פסח, הן ב[[התוועדות]] יום ב' דחה"..ש ובכמה פעמים גם ב[[התוועדות]] יום שמחת תורה.

ה'תהלוכה' שהתקיימה בליל שמחת-תורה נועדה בעיקר לסייע בעריכת ההקפות מתוך שמחה בבתי-הכנסת. כשחוזרים מה'תהלוכה'בעת השיחה, הרבי מה"מ בעיצומה של התוועדות שמתקיימת בתור הכנה להקפותהיה מביע דברי הערכה למשתתפי התהלוכה ומבאר כמה מעלות טובות שיש בכך. בסיום השיחה מורה הרבי מעריך מאוד את ההליכה בלמשתתפי ה'תהלוכה' הזו, והוא אף הסביר את הסיבה לכך: דווקא ב'תהלוכה' זו התבטאה מסירות-הנפש של משתתפי התהלוכה, שהרי כתוצאה מההליכה לבתי-הכנסת במקומות מרוחקים, הם מפסידים את ההזדמנות להיות נוכחים בהתוועדות של הרבי שמתקיימת באותה שעהשיאמרו [[לחיים]] מתוך [[ניגון שמחה]].

עם קבלת הידיעה על שובם בשלום של משתתפי ה'תהלוכה', נוסף לברכה שמעניק להם הרבי נוהג במשך השנים מוסיף הרבי להקדיש שיחה מיוחדת למשתתפי ה'תהלוכה', הן בהתוועדות יום אחרון להראות חביבות יתרה לנושא התהלוכה בכך שמיד לאחר [[תפילת מנחה]] יוצא מהדלת הראשית של פסח, הן בהתוועדות יום ב' דחה"ש ובכמה פעמים גם בהתוועדות יום שמחת-תורה[[770]] ומלווה במבטו את ההולכים בתהלוכה עד שהאחרון שבהם נעלם מהאופק.

בעת השיחה, הרבי מה"מ מביע דברי הערכה למשתתפי ה'תהלוכה' ומבאר כמה מעלות טובות שיש בכך. בסיום השיחה מורה הרבי למשתתפי ה'תהלוכה' שיאמרו 'לחיים' מתוך ניגון של שמחההיה עומד וסוקר כל אחד מהעוברים לפניו ובידיו מעודד להגברת השירה והשמחה.

במשך ברבות השנים , היה מוסיף הרבי מה"מ להראות חביבות יתרה לנושא ויוצא לא רק ללוות את היוצאים לתהלוכה אלא גם לקבל את פניהם עם שובם מהתהלוכה. הרבי היה יוצא מחדרו ובידיו מעודד את הקהל בשירת ה'תהלוכהמארש' בכך שמיד לאחר תפילת מנחה יוצא מהדלת הראשית של '770' ומלווה במבטו . הרבי היה עומד כך למשך זמן מה, תוך שהוא סוקר את ההולכים בתהלוכה עד שהאחרון שבהם נעלם מהאופקכל המשתתפים ואחר כך שב לחדרו.

בשנת [[תנש"א]], היו שני אירועים יוצאי דופן וייחודיים: הן במוצאי שביעי של פסח והן בחג השבועות, כשיצא הרבי עומד וסוקר כל אחד מהעוברים לפניו ובידיו הק' מעודד להגברת מחדרו לקבל את פני השבים מהתהלוכה, לאחר שעודד את השירה והשמחה (כשפונה לשוב להיכל קדשו, מצדיע בידו הק' לאות תודה לעבר מפקד המשטרה שפקודיו ליוו את הצועדים)רמז לנאספים שברצונו לומר שיחה ואמר שיחת-קודש על מעלתו וחשיבותו של היום.

ברבות השניםבאחת ההזדמנויות התבטא הרבי על ההולכים לתהלוכה: "אלה שהלכו בתהלוכה ופעלו שמחה אצל הזולת ועד שרקדו כפשוטו, מוסיף הרבי ויוצא - לא רק ללוות את היוצאים ל'תהלוכה' יתקיים אצלם שלימוד התורה שלהם יהיה באופן מופלג, למעלה מכל הענינים הארציים, שהרי זהו עניין הריקוד - אלא גם לקבל את פניהם עם שובם מה'תהלוכה'. הרבי יוצא מחדרו הק' (ב-'770' או בבניין הספרי'ה הסמוך אם שוהה שם אותה שעה) ובידיו הק' מעודד את הקהל בשירת ה'מארש'. הרבי עומד כך למשך זמן מההגבהת הרגליים מהארץ, תוך שהוא סוקר את כל המשתתפים ואחוכן קיום המצוות שבהם יהיה באופן כזה"{{הערה|משיחת שבת פרשת בראשית תשל"כ שב לחדרו הק'א}}.

בשנת תנש==קישורים חיצוניים==*'''[http://www.col.org.il/files/0.35808530853_19911914.pdf ילכו מחיל אל חיל]''' {{PDF}} סקירה על התהלוכות בתוך קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] תשרי תשע"א, היו שני אירועים יוצאי דופן וייחודייםז {{קישור שבור}}*'''[http: הן במוצאי שביעי-//old2.ih.chabad.info/images/notimage/62029_he_1.pdf התהלוכה דשבועות]''' {{PDF}} לקט יומנים מהתהלוכה של-פסח והן בחג חג השבועות, כשיצא הרבי מחדרו הק*' לקבל את פני השבים מה'תהלוכה', לאחר שעודד את השירה, רמז לנאספים שברצונו לומר שיחה ואמר שיחת-קודש על מעלתו וחשיבותו של היום[http://chabadpedia.co.il/images/3/39/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99. באחת ההזדמנויות התבטא הרבי מה"מ על ההולכים לpdf התהלוכה]'תהלוכה': "אלה שהלכו בתהלוכה ופעלו שמחה אצל הזולת ועד שרקדו כפשוטו, יתקיים אצלם שלימוד התורה שלהם יהי' באופן מופלג, למעלה מכל הענינים הארציים, שהרי זהו עניין הריקוד - הגבהת הרגליים מהארץ, וכן קיום המצוות שבהם יהיה באופן כזהשביבי קודש אמרות וביטויים יחודיים על התהלוכה {{PDF}} בהוצאת [[צעירי אגודת חב". (משיחת שד ארצות הברית]] סוכות תשע"פ בראשית תשל"א).ד {{הערות שוליים}}כאן רואים את יחסו של הרבי מה"מ ל'תהלוכה' ואת הנח"ר הרב שנגרם לו מכך.[[קטגוריה:שלוש רגלים]]