פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 6 בתים ,  08:06, 20 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
'''שריפה''' היא התפשטות לא מבוקרת של בעירה הנוצרת בדרך כלל באופן טבעי לא מכוון, וגורמת לנזקים גדולים עד שמצליחים להביא לעצירת התפשטות, עד לכיבויה ודעיכתה הסופית, באמצעות שפיכת [[מים]] על מוקדי הבעירה.
בעבר, מערכת הובלת המים לא היתה הייתה מפותחת, והבתים היו בנויים מחומרים דליקים כגון עץ, והשימוש באש כמקור חום, היה נפוץ. כתוצאה מכך פרצו שריפות רבות, והם גרמו לנזקים גדולים.
כיום, בכל אזור מיושב ישנה תחנת כיבוי אש, שתפקידה למנוע התפשטותן של שריפות, וצמצום הנזקים שהן מחוללות.
==שריפות אצל רבותינו נשיאינו==
{{ערך מורחב|ערך=[[השריפה הגדולה בליובאוויטש]]}}
השריפה הראשונה שאירעה אצל רבותינו נשיאינו, היתה הייתה כבר בזמנו של [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תק"ע, שאז נשרפו חלקים רחבים מתורתו וכתב ידו של אדמו"ר הזקן, וביניהם חלק מה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] שלו, '[[ספרן של צדיקים]]'{{הערה|[[ספר התניא]] נקרא בשם 'ספרן של בינונים' הואיל והוא נועד בשביל כלל העם היהודי, שכולם יכולים להתעלות למדריגת בינונים. במקביל לספר זה עמל [[אדמו"ר הזקן]] על כתיבת '[[ספרן של צדיקים]]', שנועד להדריך בעבודת ה' גם את צדיקי הדור.}}, וספרים נוספים{{הערה|1= אצל חסידים מסופר ששריפה זו היתה הייתה קשורה עם פטירתו של [[הסבא משפולי]], ראו מכתב הרבי בזה, [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2853.htm יו"ד מנחם אב תשי"ד].}}.
בשנת [[תקע"ב]], כאשר [[אדמו"ר הזקן]] נטש את [[ליאדי]] בבריחתו מפני נפוליון, לקח עימו את כל חפציו, ולאחר מכן, כשהשיירה עימה נסע כבר הייתה מרחק ניכר מליאדי, חזר לשם בעגלה מהירה, והבעיר את הבית כולו על מנת שלנפוליון (שהיה בעל שליטה בכוחות טומאה רוחניים) לא תהיה אחיזה בשום חפץ ששייך אליו.