פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 213 בתים ,  21:24, 29 באוגוסט 2023
מ
'''שרה אימנו''' היא הראשונה מבין [[ארבעת האמהות]], אשתו של [[ארבהם אברהם אבינו]] ואמו של [[יצחק אבינו]].
נולדה בשנת אלף א'תתקנ"ח לבריאת העולם הייתה אשתו של לאביה הרן בהיותו בגיל 8{{הערה|אברהם היה גדול מהרן בשנתיים (בראשית רבה פרשה לח הל' יד. ילקוט שמעוני לך לך), והיה גדול משרה בעשר שנים (בראשית יז יז).}}. נישאה לאברהם אבינו ואמו של וילדה את יצחק.
בהיותה ב[[חרן]] עסקה בקירוב ל[[יהדות]].
המדרש מספר שבזכות שרה הייתה ברכה בעיסה, לא מש ענן מעל לאהלה, ולא נכבה הנר. כשנפטרה פסקו הניסים האלה, אך כש[[יצחק]] [[נישואין|נשא ]] את [[רבקה]] חזרו הניסים.
לפי המדרש נפטרה בגלל שהשטן אמר לה בהפתעה ש[[אברהם]] לא שחט לבסוף את [[יצחק]], אלא [[עקדת יצחק]] הייתה נסיון בלבד. נפטרה בשנת ב' אלפים פ"ה לבריאת העולם.
מציגו אצל שרה אמנו, שאצלה היה ״נר "נר דלוק מערב מ[[ערב שבת ]] לערב שבת״שבת". הרבי מסביר כי המשמעות של הדבר הוא, שאור הנר ככל ימי השבוע ("מערב מ[[ערב שבת ]] לערב שבת") קשור ונלקח מהאור דנרות שבת קודש.{{הערת שולייםהערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] עמ' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16036&hilite=5c141dde-4032-405f-8595-27f9b012cb06&st=%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95 g עמ' 701.].}}
לשון
התורה בפטירתה הוא: “ויהיו "ויהיו חיי שרה מאה שנה גו׳ גו' שני חיי שרה”שרה". הרבי מקשה: בדרך כלל, כשנאמר סכום שני חיי אדם בתורה, לשון הכתוב היא “ויהיו"ויהיוימי.. " או "(ימי) שני חיי גו׳”גו'", וא”כ ואם כן גם כאןהיה לו לומר “ויהיו "ויהיו ימי שרה” שרה" או “ויהיו "ויהיו שני שרה” שרה" - ומהו הלשון “ויהיו "ויהיו חיי שרה”שרה".
הרבי מבאר, כי
עיקר החידוש בכתוב זה הוא להודיע
שכל ימי שרה היו ממולאים בעבודת השם
בתכלית השלימות, בלשון המדרש “כשם"כשםשהן תמימים כך שנותם תמימים”תמימים", ועד(כפרש”יכפרש"י) ש”כולן ש"כולן שוין לטובה”לטובה", שמדתה”טוב” ה"טוב" של כל שנותי׳ היתה שנותי' הייתה באופן שווה.
בענין זה ישנו דבר תמוה, כיצד
אפשר לומר שכל קכ”ז קכ"ז השנים של שרההיו “שויו לטובה”"שויו לטובה"? הרי מובן, שאין להשוות
את מעמדה ומצבה בהיותה באור
כשדים, וכן בחרן, לגבי מעמדה ומצבה
לאחרי שבאה “אל "אל הארץ אשר אראך”אראך", ולאידך - בקכ”ז בקכ"ז שנה אלו נכלל גם הזמן שהיתה שהייתה בבית פרעה וכן בבית אבימלך וכו׳וכו'.
והביאור בזה - בפשטות”: “חיי שרה” הרבי מבאר כי התירוץ פשוט, ש"חיי שרה" פירושו - הענינים שבהם חייתה שרה, ו”חיי שרה” ו"חיי שרה" היו “שוין לטובה”"שוין לטובה", במשך כל שנותיה שהרי מובן, שהמשמעות האמיתית של “חיי שרה” "חיי שרה" לא היו חיי הגוף ה[[גוף]] שלה (אכילהושינה וכיו”בו[[שינה]] וכיוצא בזה), שהרי דלא בענינים אלו "חייתה" שרה אמנו. ופשיטא, כאשר היתה הייתה בביתפרעה או בבית אבימלך, הרי הצד הבלתי רצוי שבזה לא הי׳ היה חלק מ"חיי שרה" [שהרי אדרבה, היותה סגורה בבית פרעה ובית אבימלך גרם לה צער גדול].
“חיי שרה” "חיי שרה" הם החיים הרוחנייםשלה, החל מג׳ מג' המצוות המיוחדות לנשי ישראל, כמובא בפרש"י - “נר "נר דלוק מערב מ[[ערב שבת ]] לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל” האהל" (כמבואר במפרשים” במפרשים" שהם כנגד שלושת המצוות דהדלקת נר שבת, חלה ונדה). וחיים אלו היו “שוין לטובה” "שוין לטובה" כל רגע ורגע בהיותה עלי אדמות וזוהי ההדגשה ויהיו חיי שרה גו׳” גו'" - דאף שימי ושני שרה, כללו הרבה חילוקים ושינויים במעמדה ומצבה, אבל “חיי שרה” "חיי שרה" היו באופן שוה במשך כל ימי חייה, “כולן "כולן שווין לטובה
{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידותהאבות]][[קטגוריה:נשים]][[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]