שינויים

נולדה בשנת אלף א'תתקנ"ח לבריאת העולם הייתה אשתו של לאביה הרן בהיותו בגיל 8{{הערה|אברהם היה גדול מהרן בשנתיים (בראשית רבה פרשה לח הל' יד. ילקוט שמעוני לך לך), והיה גדול משרה בעשר שנים (בראשית יז יז).}}. נישאה לאברהם אבינו ואמו של וילדה את יצחק.

המדרש מספר שבזכות שרה הייתה ברכה בעיסה, לא מש ענן מעל לאהלה, ולא נכבה הנר. כשנפטרה פסקו הניסים האלה, אך כש[[יצחק]] [[נישואין|נשא ]] את [[רבקה]] חזרו הניסים.

מציגו אצל שרה אמנו, שאצלה היה "נר דלוק מערב מ[[ערב שבת ]] לערב שבת". הרבי מסביר כי המשמעות של הדבר הוא, שאור הנר ככל ימי השבוע ("מערב מ[[ערב שבת ]] לערב שבת") קשור ונלקח מהאור דנרות שבת קודש.{{הערת שולייםהערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] עמ' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16036&hilite=5c141dde-4032-405f-8595-27f9b012cb06&st=%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95 g עמ' 701.].}}

ה"טוב" של כל שנותי' היתה הייתה באופן שווה.

לאחרי שבאה "אל הארץ אשר אראך", ולאידך - בקכ"ז שנה אלו נכלל גם הזמן שהיתה שהייתה בבית פרעה וכן בבית אבימלך וכו'.

הרבי מבאר כי התירוץ פשוט, ש"חיי שרה" פירושו - הענינים שבהם חייתה שרה, ו"חיי שרה" היו "שוין לטובה", במשך כל שנותיה שהרי מובן, שהמשמעות האמיתית של "חיי שרה" לא היו חיי הגוף ה[[גוף]] שלה (אכילהושינה וכיו"בו[[שינה]] וכיוצא בזה), שהרי דלא בענינים אלו "חייתה" שרה אמנו. ופשיטא, כאשר היתה הייתה בבית

שלה, החל מג' המצוות המיוחדות לנשי ישראל, כמובא בפרש"י - "נר דלוק מערב מ[[ערב שבת ]] לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל" (כמבואר במפרשים" שהם כנגד שלושת המצוות דהדלקת נר שבת, חלה ונדה). וחיים אלו היו "שוין לטובה" כל רגע ורגע בהיותה עלי אדמות וזוהי ההדגשה ויהיו חיי שרה גו'" - דאף שימי ושני שרה, כללו הרבה חילוקים ושינויים במעמדה ומצבה, אבל "חיי שרה" היו באופן שוה במשך כל ימי חייה, "כולן שווין לטובה

[[קטגוריה:האבות]][[קטגוריה:נשים]][[קטגוריה:אישים בתנ"ךשהגיעו לגיל 120]]