שינויים

{{עדכון|כל הערך=כן}}'''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[עיירהעיר]] קטנה ב[[מחוז מוהילב]] של [[בלארוס]]{{הערה|מדינה שהייתה תחת ממשלת [[רוסיה]], ולאחר התפרקות [[ברית המועצות]] קיבלה עצמאות}}, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול [[רוסיה]]-[[פולין]], דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר ה[[יהודי]]ם.

== היסטוריית העיירה ==בעבר מרבית תושבי העיירה היו יהודים, ובשנת שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של [[תרס"ההגאון מווילנה]] הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל. בשנת תט"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי השבדים; בשנת כאשר החלו [[תקע"גההתנגדות לתורת החסידות|הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות]] פלש צבאו , יצאו כרוזים רבים של נפוליאון לעיר ובזזהּרבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים.

במהלך בעבר מרבית תושבי העיר היו יהודים, ובשנת [[מלחמת העולם השניהתרס"ה]] כבשו הנאצים את שקלובהגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עתומסחר פעיל.

שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של במהלך [[הגאון מווילנה]], וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו [[ההתנגדות לתורת החסידות|הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידותמלחמת העולם השנייה]]כבשו הנאצים את שקלוב, יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידיםורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת.

[[אדמו"ר הזקן]] ביקר מספר פעמים בעיירהבעיר.

אדמו"ר הזקן וההורודוקר הגיעו לבית הכנסת כגאונים שהגיעו מארץ רחוקה וברצונם לשאת 'פלפול' למדני בפני הגאונים. שמע הדרשה התפשט בעיירה, והגיעו וכל גאוני שקלוב הגיעו לבית הכנסת כל גאוני שקלוב.

בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה הדרשה דרשה התקרב ל[[תורת החסידות]] מהמתנגדים מה[[מתנגדים]] הגדולים, הרב הצדיק ר' [[חייקל מאמדור]].

====ויכוח שקלוב========הוויכוח הראשון====בין השנים [[תקל"ח]]-אחרי הכישלון בוילנא שלח רבי מנחם מנדל את [[תק"מ]]{{הערה|על פי ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו עמוד 84. ואילו באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים [[תקמ"והזקן]]-יחד עם הררא"ק ל[[תקמ"טשקלוב]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}} ערך אדמו"ר הזקן ויכוח בשקלוב להתווכח שם עם גדולי המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם אדמו"ר הזקן שכאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה.

בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים לתורת בתחילה הסכימו המתנגדים לעמוד לוויכוח ולקבל את שיטת החסידות והפכו לחסידי חבבמקרה וינוצחו בוויכוח. כשהוויכוח התחיל והמתנגדים ראו שהולכים להפסיד חטפו את אדמו"ד (ביניהם ר' הזקן והררא"ק ונעלו אותם במרתף{{הערה|ממכתב [[פנחס רייזסאדמו"ר הזקן]]לקהילת [[אנ"ש]] בוילנא}}. בדרך ניסית הצליחו לצאת משם וברחו לבית מלון, בנו של רב העיר)שם גילו שבעל המלון נמנה על גדולי המתנגדים, דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדיםאז המשיכו בבריחתם למלון אחר, ובעקבות ויכוח ואחר כך חזרו להורודוק.====הוויכוח השני====בין השנים [[תקל"ח]]-[[תק"מ]]{{הערה|על פי ספר השיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] [[תרצ"ו]] עמוד 84. ואילו באגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה נערך ויכוח נוסף בבין השנים [[תקמ"ו]]-[[תקמ"ט]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}} ערך [[מינסקאדמו"ר הזקן]]ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם: כאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה.

בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים ל[[תורת החסידות]] והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' [[פנחס רייזס]], בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך [[ויכוח מינסק|ויכוח נוסף במינסק]]. ====לאחר המאסר====פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], הגיע נכנס בטעות לביתו של ה[[מתנגד]] שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב בביתו אדמו"ר הזקןבביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ההתבוננות ה[[התבוננות]] בדמותו הביאה אותו למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' [[יהושע צייטלין]], בשקלוב.

למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי המתנגדים ה[[מתנגדים]] היו בה חיי קהילה חסידיים, שמשכו אליהם גם מגדולי ה[[מתנגדים]] בעיר. מלבד [[חסידי חב"ד]] היו בעיירה חסידים נוספים, כמו חסידי

בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] שימש כ[[משפיע]] הקהילה הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]]. בתקופת  משלהי תקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה רב עדת החסידים הרב חיים דון יחיא{{הערה|בן ר' שבתאי. שבתי דון יחיא (נולד בשנת [[ת"ר]], ונפטר בשנת [[תרע"ג]]). {{הערה|אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.}}.  בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרב [[יהודה לייב דון יחיא|יהודה לייב]] נתמנה על מקום אביו לרב עדת החסידים בשקלוב עד לשנת תרע"א שבה עבר לכהן ברבנות בעיר וויטקא.

== ספרי חסידות ספרים חסידיים שהודפסו בשקלוב ==בעיר שקלוב היו דפוסים יהודיים פעילים בהם הודפסו ספרים תורניים וספרי חסידות רבים. בין הספרים מספרי נשיאי חב"ד שהודפסו שםבה: * הלכות תלמוד תורה של [[אדמו"ר הזקן]] נדפס לראשונה בשקלוב בשנת [[תקנ"ד]].*לוח ברכת הנהנין נדפס לראשונה בשקלוב בשנת [[חיים בן עטר#חיבורו אור החיים|אור החיים על התורהתקנ"ד]] - לו[[רבי חיים בן עטרתק"ס]].*[[סידור האראדמו"ר הזקן]] נדפס לראשונה בשנת [[תקס"יג]]. *[[ספר התניא]] - בשנת [[תקס"ו]]. מהדורה ששית בדפוס של ספר התניא, ומהדורה ראשונה בדפוס של [[אגרת התשובה]] מהדורה בתרא. בשנת [[תקע"ד]]. הסידור נדפס שוב התניא בשקלוב (מס' ח ברשימת הדפוסים), ולראשונה נוסף בו השתמשו החסידים עד להדפסת חלק רביעי "[[סידור אדמואגרת הקודש]]" ו"ר הזקן[[קונטרס אחרון]]".