שינויים

{{עדכון|כל הערך=כן}}'''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[עיירהעיר]] קטנה ב[[מחוז מוהילב]] של [[בלארוס]]{{הערה|מדינה שהייתה תחת ממשלת [[רוסיה]], ולאחר התפרקות [[ברית המועצות]] קיבלה עצמאות}}, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול [[רוסיה]]-[[פולין]], דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר ה[[יהודי]]ם.

== היסטוריית העיירה ==שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של [[הגאון מווילנה]], וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו [[ההתנגדות לתורת החסידות|הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות]], יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים. בעבר מרבית תושבי העיירה העיר היו יהודים, ובשנת [[תרס"ה]] הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת.

בשנת תט== ביקורי אדמו"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי השבדים; בשנת ר הזקן בשקלוב ==[[תקעאדמו"גר הזקן]] פלש צבאו של נפוליאון לעיר ובזזהּביקר מספר פעמים בעיר.

במהלך הפעם הראשונה הידועה הייתה כש[[מלחמת העולם השניההרב המגיד]] כבשו הנאצים שלח את שקלובאדמו"ר הזקן יחד עם ר' [[מנחם מנדל מהורודוק]] לשאת דרשה ב[[בית הכנסת]] "ש' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עתבגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}} של ה[[מתנגדים]].

שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופהאדמו"ר הזקן וההורודוקר הגיעו לבית הכנסת כגאונים שהגיעו מארץ רחוקה וברצונם לשאת 'פלפול' למדני בפני הגאונים. הייתה בה השפעה ניכרת של [[הגאון מווילנה]]שמע הדרשה התפשט בעיירה, וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו [[ההתנגדות לתורת החסידות|הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות]], יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידיםוכל גאוני שקלוב הגיעו לבית הכנסת.

== ביקור אדמוההורדוקר נעמד על הבימה ושאל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץ. הגאונים החליטו ש'גדול כוח התרצן', ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצו. ההורודוקר ציטט את מאמר [[חז"ר הזקן בשקלוב ==ל]] ב[[אדמו"ר הזקןפרקי אבות]] ביקר מספר פעמים בעיירהש"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורה", ושאל: "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם?".

הפעם הראשונה הידועה הייתה כש[[הרב המגיד]] שלח את בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן יחד עם ר' מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה דרשה התקרב ל[[מנחם מנדל מהורודוקתורת החסידות]] לשאת דרשה במה[[בית הכנסתמתנגדים]] "שהגדולים, הרב הצדיק ר' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}} של ה[[מתנגדיםחייקל מאמדור]].

====ויכוח שקלוב========הוויכוח הראשון====אחרי הכישלון בוילנא שלח רבי מנחם מנדל את [[אדמו"ר הזקן וההורודוקר הגיעו לבית הכנסת כגאונים שהגיעו מארץ רחוקה וברצונם לשאת 'פלפול' למדני בפני הגאונים. שמע הדרשה התפשט בעיירה]] יחד עם הררא"ק ל[[שקלוב]], והגיעו לבית הכנסת כל גאוני שקלובלהתווכח שם עם גדולי המתנגדים.

ההורדוקר נעמד על הבימה ושאל בתחילה הסכימו המתנגדים לעמוד לוויכוח ולקבל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץשיטת החסידות במקרה וינוצחו בוויכוח. הגאונים החליטו כשהוויכוח התחיל והמתנגדים ראו שהולכים להפסיד חטפו את אדמו"ר הזקן והררא"ק ונעלו אותם במרתף{{הערה|ממכתב [[אדמו"ר הזקן]] לקהילת [[אנ"ש'גדול כוח התרצן']] בוילנא}}. בדרך ניסית הצליחו לצאת משם וברחו לבית מלון, ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצושם גילו שבעל המלון נמנה על גדולי המתנגדים, אז המשיכו בבריחתם למלון אחר, ואחר כך חזרו להורודוק.====הוויכוח השני====בין השנים [[תקל"ח]]-[[תק"מ]]{{הערה|על פי ספר השיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] [[תרצ"ו]] עמוד 84. ההורודוקר ציטט את הואילו באגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים [[גמראתקמ"ו]] שאומרת ש-[[תקמ"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורהט]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}} ערך [[אדמו"ר הזקן]] ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, ושאלאמר להם: "אם אתם לומדים תורה לשמהכאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, היכן הרזי תורה שגילו לכם?ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה.

בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה הדרשה התקרב בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים ל[[תורת החסידות]] מהמתנגדים הגדולים, הרב הצדיק והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' [[חייקל מאמדורפנחס רייזס]], בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך [[ויכוח מינסק|ויכוח נוסף במינסק]].

====לאחר המאסר====פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], הגיע נכנס בטעות לביתו של ה[[מתנגד]] שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב בביתו אדמו"ר הזקןבביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ההתבוננות ה[[התבוננות]] בדמותו הביאה אותו למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' [[יהושע צייטלין]], בשקלוב.

למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי המתנגדים ה[[מתנגדים]] היו בה חיי קהילה חסידיים, שמשכו אליהם גם מגדולי ה[[מתנגדים]] בעיר. מלבד [[חסידי חב"ד]] היו בעיירה חסידים נוספים, כמו חסידי

בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] שימש כ[[משפיע]] הקהילה הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]]. בתקופת  משלהי תקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה רב עדת החסידים הרב חיים דון יחיא{{הערה|בן ר' שבתאי. שבתי דון יחיא (נולד בשנת [[ת"ר]], ונפטר בשנת [[תרע"ג]]). {{הערה|אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.}}.  בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרב [[יהודה לייב דון יחיא|יהודה לייב]] נתמנה על מקום אביו לרב עדת החסידים בשקלוב עד לשנת תרע"א שבה עבר לכהן ברבנות בעיר וויטקא.

*רבי [[פנחס רייזעס]].*רבי [[בנימין קלעצקער]].*רבי צבי הירש, (סב [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]).

*[[ שמעון מנשה חייקין]].

== ספרי חסידות ספרים חסידיים שהודפסו בשקלוב ==בעיר שקלוב היו דפוסים יהודיים פעילים בהם הודפסו ספרים תורניים וספרי חסידות רבים. בין הספרים מספרי נשיאי חב"ד שהודפסו שםבה: * הלכות תלמוד תורה של [[אדמו"ר הזקן]] נדפס לראשונה בשקלוב בשנת [[תקנ"ד]].*לוח ברכת הנהנין נדפס לראשונה בשקלוב בשנת [[חיים בן עטר#חיבורו אור החיים|אור החיים על התורהתקנ"ד]] - לו[[רבי חיים בן עטרתק"ס]].*[[סידור האראדמו"ר הזקן]] נדפס לראשונה בשנת [[תקס"יג]]. *[[ספר התניא]] - בשנת [[תקס"ו]]. מהדורה ששית בדפוס של ספר התניא, ומהדורה ראשונה בדפוס של [[אגרת התשובה]] מהדורה בתרא. בשנת [[תקע"ד]]. הסידור נדפס שוב התניא בשקלוב (מס' ח ברשימת הדפוסים), ולראשונה נוסף בו השתמשו החסידים עד להדפסת חלק רביעי "[[סידור אדמואגרת הקודש]]" ו"ר הזקן[[קונטרס אחרון]]".

[[קטגוריה:עיירות חסידיותמדפיסי ספרים]]{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}