שינויים

{{ניווט |כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה |הסתרה=כן |מוסתר=כן |תמונה= |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}{{תניא}}'''פרק ז'- יחודא עילאה ותתאה''' של [[שער היחוד והאמונה]] מסביר כי כל הברואים בטלים ל[[הקב"ה]] ביטול גמור הגדול יותר מביטול הנשמה לגוף, וכל ה[[צמצום]] וההעלם שנראים כיש בפני עצמם אינם אלא לגבי ולעין הנבראים, אבל לא לגבי הקב"ה. 

והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריזבפרק זה מתבאר מהוא אותו "ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו שהקביחוד"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעוה"ז רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת והנה מלבד שא"א כלל לומר ענין הצמצום כפשוטו שהוא ממקרי הגוף על הקב"ה הנבדל מהם ריבוא רבבות הבדלות עד אין קץ אף גם זאת לא בדעת ידברו מאחר שהם מאמינים בני מאמינים שהקב"ה יודע כל היצורים שבעוה"ז השפל ומשגיח עליהם וע"כ אין ידיעתו אותם מוסיפה וכן שיש בו ריבוי וחידוש מפני שיודע הכל בידיעת עצמו הרי כביכול מהותו ועצמותו ודעתו הכל אשני אופנים: עליון ותחתון - ' וז"ש בתקונים תיקון נ"ז דלית אתר פנוי מיניה לא בעילאין ולא בתתאין ובר"מ פ' פנחס איהו תפיס בכולא ולית מאן דתפיס ביה כו' איהו סוכ"ע כויחודא עילאה ויחודא תתאה' ולית מאן דנפיק מרשותי' לבר איהו [[ממלא כל עלמין]] כו' איהו מקשר ומיחד זינא לזיניה עילא ותתא ולית קורבא בד' יסודין אלא בקב"ה כד איהו בינייהו עכ"ל. ור"ל לית מאן דתפיס בי' שאין מי שיתפוס בהשגת שכלו מכל שכלים העליונים במהותו ועצמותו {{הערה|שזהו עניינו המרכזי של הקב"ה כמ"ש בתקונים סתימא דכל סתימין ולית מחשבה תפיסא בך כלל וגם בתחתונים אע"ג דאיהו ממכ"ע אינו כנשמת האדם תוך גופו שהיא נתפסת תוך הגוף עד שמתפעלת ומקבלת שינויים משינויי הגוף וצערו מהכאות או קרירות או חמימות האש וכיוצא משא"כ בהקב"ה שאינו מקבל שום שינוי משינויי עולם הזה מקיץ לחורף ומיום ללילה כדכתיב גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר לפי שאינו נתפס כלל תוך העולמות אע"ג דממלא לון וזהו ג"כ ענין סוכ"ע פי' דרך משל כשאדם מתבונן באיזה דבר חכמה בשכלו או דבר גשמי במחשבתו אזי שכלו ומחשבתו מקיפים על הדבר ההוא המצויר במחשבתו או בשכלו אך אין מקיפים על הדבר ההוא ממש בפועל ממש. אבל הקב"ה דכתיב ביה כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו' מחשבתו וידיעתו שיודע כל הנבראים מקפת כל נברא ונברא בפ"מ שהרי היא היא חיותו והתהוותו מאין ליש בפועל ממש. וממלא כל עלמין היא בחי' החיות המתלבשת תוך עצם הנברא שהיא מצומצמת בתוכו בצמצום רב כפי ערך מהות הנברא שהוא בעל גבול ותכלית בכמותו ואיכותו דהיינו מעלתו וחשיבותו כגון השמש שגופו יש לו גבול ותכלית בכמותו שהוא כמו קס"ז פעמים כגודל כדור הארץ ואיכותו ומעלתו הוא אורו גם כן יש לו גבול עד כמה יוכל להאיר כי לא יאיר לבלתי תכלית מאחר שהוא נברא וכן כל הנבראים הם בעלי גבול ותכלית כי מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה כו'. ואם כן החיות המלובשת בהם היא בבחי' צמצום רב ועצום כי צריכה תחלה להתצמצם צמצומים רבים ועצומים עד שיתהוה מכחה ואורה עצם הנבראים כמות שהם בעלי גבול ותכלית כי מקור החיות הוא רוח פיו של הקב"ה המתלבש בעשרה מאמרות שבתורה ורוח פיו ית' היה יכול להתפשט לאין קץ ותכלית ולברוא עולמות אין קץ ותכלית לכמותם ואיכותם ולהחיותם עדי עד ולא היה נברא עולם הזה כלל (שכמו שהקב"ה נקרא [[אין סוףשער היחוד והאמונה]] כך כל מדותיו ופעולותיו דאיהו וגרמוהי חד היינו החיות הנמשכת ממדותיו שהן חסד ורחמים ושאר מדותיו הקדושות ע, וראה לעיל ב"י התלבשותן שמתלבשות ברוח פיו כי הוא אמר ויהי ועולם ע"י חסד יבנה בדבר ה' ורוח פיו הנעשה כלי ולבוש לחסד זה כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה) אלא שצמצם הקבכותרת"ה האור והחיות שיוכל להתפשט מרוח פיו והלבישו תוך צירופי אותיות של עשרה מאמרות וצירופי צירופיהן בחילופי ותמורות האותיות עצמן ובחשבונן ומספרן שכל חילוף ותמורה מורה על ירידת האור והחיות ממדרגה למדרגה דהיינו שיוכל לברוא ולהחיות ברואים שמדרגות איכותם ומעלתם היא פחותה ממדרגות איכות ומעלת הברואים הנבראים מאותיות ותיבות עצמן שבעשרה מאמרות שבהן מתלבש הקב"ה בכבודו ובעצמו שהן מדותיו והחשבון מורה על מיעוט האור והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שלא נשאר ממנו אלא בחי' אחרונה שהוא בחי' החשבון ומספר כמה מיני כחות ומדרגות כלולות באור וחיות הזה המלובש בצירוף זה של תיבה זו (ואחר כל הצמצומי' האלה וכיוצא בהן כאשר גזרה חכמתו ית' הוא שהי' יכול האור והחיות להתלבש גם בתחתוני' כמו אבנים ועפר הדומם כי אבן ד"מ שמה מורה כי שרשה משם העולה ב"ן במספרו ועוד אלף נוספת משם אחר (לישעם) [נר[שער היחוד והאמונה - פרק א' דצ"ל לטעם] הידוע ליוצרה. והנה שם ב"ן בעצמו הוא בעולמות עליונים מאד רק שע"י צמצומים רבים ועצומים ממדרגה למדרגה ירד ממנו חיות מועט במאד מאד עד שיוכל להתלבש באבן וזו היא נפש הדומם המחי|פרק א' ומהוה אותו מאין ליש בכל רגע וכמו שנתבאר לעיל, וזו היא בחי' [[ממלא כל עלמין]] משא"כ בחינת [[סובב כל עלמין]]) וכל כח ומדרגה יכול לברוא ברואים כפי בחי' מדרגה זו גם כן לאין קץ ותכלית בכמותם ואיכותם להחיות עדי עד מאחר שהוא כח ה' המתפשט ונאצל מרוח פיו ואין מעצור כו'. אך שלא יהי' איכותם במעלה גדולה כ"כ כאיכות ומעלת ברואים שיוכלו להבראות מבחי}} ==גוף הפרק=={{פרק תניא|פרק=ז|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ז' כח ומדריגת האותיות עצמן:"}}}}

==צילום דפוס התניא=='''ההבדל בין יחוד עליון לתחתון''' - תלוי על מה מדברים::'''יחודא עילאה''' הוא, כשמדברים על הנבראים ומקורם{{הערה|מלכות, דבר ה'.}} '''לגבי עצמות הבורא'''. לגביו הם בטלים כאור השמש בגוף השמש, '''ואין להם ערך ולא מציאות'''. :'''יחודא תתאה''' הוא, כשמדברים על הנבראים '''מצד הרגשתם'''. מאחר והמלכות{{הערה|דבר ה', שהיא מקורם.}} מסתירה מפניהם את האור המהווה אותם הם מרגישים את עצמם למציאות. :'''למסקנה:''' מאחר והנבראים אינם מציאות נפרדת, מובן שבריאת העולם לא הוסיפה ולא שינתה מאומה חס ושלום בעצמותו של הקב"ה ואפילו לא בדעתו. :'''סיום הפרק''' - הצמצום אינו כפשוטו. אחרי השלמת הביאור נותר קשה: היות והאור האלוקי '''מצתמצם ומתלבש''' כדי להוות את הנבראים - לכאורה הם בערכו (וממילא אין ביטולם שלם)? ומתרץ [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מסברא שכלית פשוטה, ומוכיח מכמה מקומות בזוהר.}} שביטול הנבראים '''כן''' שלם, כי מכיוון שהצמצום '''אינו''' כפשוטו גם בנבראים המוגבלים מאיר מקורם האין סופי. דהיינו::האור האלוקי '''הסובב כל עלמין''' נמצא בכל מקום, '''והוא''' המהווה כל הנבראים כולם (ורק שאינם מרגישים בו).:והאור האלוקי '''הממלא כל עלמין''' {{הערה|המוגבל, ומתלבש בנבראים מוגבלים.}} (שכן מורגש בנבראים) גם הוא מיוחד בפנימיותו באור הסובב כל עלמין. ונמצא, שעניין הצמצום שאינו כפשוטו מוסיף עומק בעניין היחוד: לא רק '''שמקור''' הנבראים מיוחד עם שם הוי', אלא הנבראים '''עצמם''' מיוחדים עם אור אין סוף שלפני הצמצום.

*[[השתלשלותיחודא עילאה]]*[[יחודא תתאה]]*[[ממלא כל עלמין]]*[[סובב כל עלמין]]

{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ו'|פרק ו']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק טח'|פרק טח']]}}{{הערות שוליים}}