שינויים

'''שְׁנֵיאוֹר''' הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד [[חסידות חב"ד]] - [[אדמו"ר הזקן]]. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]].

מובא במהרשהאדם הקדום ביותר שנמצא הנושא את השם שניאור נהרג בימי גזירה בצרפת בשנת ד'תשס"לג{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36648&st=&pgnum=29&hilite= גזירות אשכנז וצרפת עמוד כ.]}} שזקנו{{הערה|היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שהמהרש"ל נולד.}} רבי מנחם הציוני<ref>נולד בערך לאחר מכן הובא השם לערך בשנת הד'ת"ק.</ref> "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אורתתק"צ{{הערה|ים יותר ממאה שנה קודם לידתו של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות שר'מנחם הציוני, שמקובל לייחס את מקור השם לבנו.}}גם ב"[[תוספות איוורא]]" שנכתב בעיקרו על ידי שלושה תלמידי חכמים{{הערה|ה[[חתם סופר]] מביא סיפור זה בגירסא מעט שונהרבי משה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזררבי שמואל ורבי יצחק, כרך ד' סימן י"חהמכונים גדולי איוורא. "וכן משמע בים }} בניו של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש רבי שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}.

אך כתב החידמובא ב[[מהרש"אל]]{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם הגדולים בקונטרס אחרון על השם שניאורלילד. וראה שם במנחם ציון על החיד}} שזקנו{{הערה|היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שה[[מהרש"א שהביא הדיעה שאומרת שהשם שניאור הוא מהשם סניורל]] נולד.}}: רבי מנחם הציוני{{הערה|נולד בערך בשנת ה'ת"ומכל מקום נראה דשם שניאור קדמון ק... (ו)קראו לילד הנזכר }} "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור דיש שם זה בעולם ורמוז בו , כלומר שני המאורותאור. מאיר אוריהוא אור. ואורי אור". היינו שהשם היה בעולם קודם לכן{{הערה|ראה תוס' תמורה דף יים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ח עו. חיד"א ד"ה אפילומע' גדולים סוף אות ש'.}} ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום{{הערה|1=וכן כתב בה[[https://betaחתם סופר]] מביא סיפור זה בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו]"וכן משמע בים של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}.

אצל [[אדמואך כתב החיד"א{{הערה|בספר 'שם הגדולים' בקונטרס אחרון על השם שניאור. וראה שם במנחם ציון על החיד"א שהביא הדיעה שאומרת שהשם שניאור הוא מהשם סניור. וראה בקובץ מעיינות החסידות, ב"רי חבב תשנ"ב, קובץ ד]] מוזכר הביאור מהמרש, עמ' סג ואילך.}}: "ל שנקרא על ומכל מקום נראה דשם שניאור קדמון ... (ו)קראו לילד הנזכר שניאור דיש שם זה בעולם ורמוז בו שני שמות אורהמאורות. מאיר אורי". היינו שהשם היה בעולם קודם לכן{{הערה|1=[[ספר המאמרים - פרשיות|סהראה תוס' תמורה דף י"מ]] יח ע"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמא ד"חה אפילו. דברי משיח תשמ}} ובהסיפור על "מאיר" "ח חואורי"השתמשו בשם קדום{{הערה|1=וכן כתב ב ש"פ וישב. וראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3167942258&st=&pgnum=212 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.216 ספר נחלת שבעה סימן מו] ועוד.}}.

האדם הקדום ביותר שנמצא הנושא את השם שניאור נהרג בימי גזירה בצרפת בשנת אצל [[אדמו"רי חב"ד'תשס]] מוזכר הביאור מהמהרש"גל שנקרא על שם שני שמות אור{{הערה|1=[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3664831679&st=&pgnum=29&hilite= גזירות אשכנז וצרפת עמוד כ.]}}. לאחר מכן הובא השם לערך בשנת ד212 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ'תתקרי"צ{{הערה|יותר ממאה שנה קודם לידתו של ר' מנחם הציוני, שמקובל לייחס את מקור השם לבנוח.}} גם ב"[[תוספות איוורא]]" שנכתב בעיקרו על ידי שלושה תלמידי חכמים{{הערה|רבי משה, רבי שמואל ורבי יצחק, המכונים גדולי איווראועוד.}} בניו של רבי שניאור.

השם שניאור משולב בשמות משפחה שונים

השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}}. אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.}} ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף{{הערה|שם=לקו"ש כ"א|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}} שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.}} ש[[הבעש"ט]] עשה [[עליית נשמה]]{{הערה|בר"ה תק"ז}} ולאחר מכן אמר על [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות.

את הסבר זה אמר הרבי{{הערה|שם=לקו"ש חככ"א עמ' 273.}} להוציא למעשה בפועל, להוסיף בלימוד התורה (שניאור) ובקיום המצוות בהידור (לזמן).

השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא "כינוי{{הערה|1=ראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו]}} ובלשון תרגום"{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}} של השם שניאור, דהיינו לועזי{{הערה|מקובל לכנות אנשים ששמם שניאור בשם זה.}}. יש מי שכתב שמקורו הוא מהשם שלמה - סלמון - זלמן{{הערה|ראה בקובץ מעיינות החסידות, ב"ב תשנ"ב, קובץ ד, עמ' סג ואילך.}}.

[[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|שם=לקו"ש חככ"א עמ' 273.}}.