שינויים

'''שְׁנֵיאוֹר''' הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד [[חסידות חב"ד]] - [[אדמו"ר הזקן]]. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]].

מקור האדם הקדום ביותר שנמצא הנושא את השםשניאור נהרג בימי גזירה בצרפת בשנת ד'תשס"ג{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36648&st=&pgnum=29&hilite= גזירות אשכנז וצרפת עמוד כ.]}} מובא במהרש. לאחר מכן הובא השם לערך בשנת ד'תתק"ל שזקנוצ{{הערה|היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 יותר ממאה שנה קודם שהמהרש"ל נולד.}} רבי לידתו של ר' מנחם הציוני "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אורשמקובל לייחס את מקור השם לבנו.}} גם ב"{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד[[תוספות איוורא]]"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}שנכתב בעיקרו על ידי שלושה תלמידי חכמים{{הערה|ה[[חתם סופר]] מביא סיפור זה בגירסא מעט שונהרבי משה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזררבי שמואל ורבי יצחק, כרך ד' סימן י"חהמכונים גדולי איוורא. "וכן משמע בים }} בניו של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש רבי שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}.

לדעה נוספת מקור השם הוא מובא ב[[מהרש"ל]]{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} שזקנו{{הערה|היינו לא מרבי סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני אלא הרבה נפטר כ170 שנה קודםשה[[מהרש"ל]] נולד.}} רבי מנחם הציוני{{הערה|תוסנולד בערך בשנת ה' תמורה דף י"ח עת"א ד"ה אפילוק.}} ובהסיפור על "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אור"{{הערה|ים של שלמה גיטין פ" ד סכ"ואוריו. חיד" השתמשו בשם קדוםא מע' גדולים סוף אות ש'.}}{{הבהרההערה|מי אומר את ה[[חתם סופר]] מביא סיפור זה? בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח. "וכן משמע בים של שלמה (בדגש על המשפט האחרוןמהרש"ל)שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}.

אך כתב החיד"א{{הערה|בספר 'שם הגדולים' בקונטרס אחרון על השם שניאור. וראה שם במנחם ציון על החיד"א שהביא הדיעה שאומרת שהשם שניאור הוא מהשם סניור. וראה בקובץ מעיינות החסידות, ב"ב תשנ"ב, קובץ ד, עמ' סג ואילך.}}: "ומכל מקום נראה דשם שניאור קדמון ... (ו)קראו לילד הנזכר שניאור דיש שם זה בעולם ורמוז בו שני המאורות. מאיר אורי". היינו שהשם היה בעולם קודם לכן{{הערה|ראה תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום{{הערה|1=וכן כתב ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו]}}. אצל [[אדמו"רי חב"ד]] מוזכרת רק הדעה הראשונהמוזכר הביאור מהמהרש"ל שנקרא על שם שני שמות אור{{הערה|1=[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=212 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.] ועוד.}}.

השם שניאור משולב בשמות משפחה שונים

שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.}}, שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו{{הערה|לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ’ עמ' 134.}}.

השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}}. אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.}} ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף{{הערה|שם=לקו"ש כ"א|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}} שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן.

כשהגיעו כתבי ה[[תניא]] לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]{{הערה|1=תלמיד [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריץ']]. לקריאה על תולדותיו בספר [http://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=29141 שם ושארית].}} אמר{{הערה|בית רבי ח"א פכ"ה הערה י'.}}: "המחבר ספר הקדוש הזה שמו שניאור רומז לשני בחי' [[אור]]. [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]]. [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]]. גליא וסתים כו'".

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.}} ש[[הבעש"ט]] עשה [[עליית נשמה]]{{הערה|בר"ה תק"ז}} ולאחר מכן אמר על [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות.

את הסבר זה אמר הרבי{{הערה|שם=לקו"ש חככ"א עמ' 273.}} להוציא למעשה בפועל, להוסיף בלימוד התורה (שניאור) ובקיום המצוות בהידור (לזמן).

השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא "כינוי ולשון {{הערה|1=ראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו]}} ובלשון תרגום של השם שניאור"{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}} של השם שניאור, דהיינו לועזי{{הערה|מקובל לכנות אנשים ששמם שניאור בשם זה.}}. יש מי שכתב שמקורו הוא מהשם שלמה - סלמון - זלמן{{הערה|ראה בקובץ מעיינות החסידות, ב"ב תשנ"ב, קובץ ד, עמ' סג ואילך.}}.

[[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|שם=לקו"ש חככ"א עמ' 273.}}.