שינויים
←משפחתו: הוספתי תוכן
{{דמות
|שם=הרב שניאור זלמן גוראריה
|תמונה=[[קובץ:גוראירה.jpg|250px]]
|כיתוב=הרב גואריה עובר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]
|תאריך לידה=[[כ"ה כסלו]] [[תער"ב]]
|תאריך פטירה=[[א' תשרי]] [[תשס"ד]]
|תפקידים נוספים=יו"ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה"ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הבריתוקנדה]].
}}
הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ"ה בכסלו]] [[תער"ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס"ד]]) היה יו"ר מועצת המנהלים של חבר הנהלת [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי חבר הנהלת הוצאת ספרים [[קה"ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של , יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הבריתוקנדה]].
==תולדות חיים==
===ילדותו וצעירותו===
בשנת [[תרפ"א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר]]י הרבי הרש"ב והריי"צ.
באחת הפעמים הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי"צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי"צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שימנו את ר' [[יחיאל קמיסר]] למלמד{{הערה|בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.}}.
ר' זלמן זכה במשך שנים אלו לקירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ, וזה וזכה להיות מהבודדים שהשתתפו בחתונותיהן של שלוש בנותיו של הרבי הריי"צ. פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גוראריה שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר המכונה "מערן צימעס". הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. ר' זלמן לא אהב את האוכל, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]{{הערה|בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.}}.
כאשר אדמו"ר הריי"צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ"ד]], הצטרפה גם לאחר מכן משפחת גוראריה. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי"צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את [[מזכיר]]ו, הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "[[אמרי בינה]]" - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר.
[[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בורשהבוורשה]]
בשנת [[תרפ"ה]] היגרה משפחת גוראריה ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי"צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו עד לפרטי פרטים. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד "[[דרך חיים]]" של [[אדמו"ר האמצעי]].
ב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח.
לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ"ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי"צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד ראש השנה [[תר"צ]], בו שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[ארצות הברית]], וראש השנה [[ת"ש]], אז שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[ורשהוורשה]] ור' זלמן היה בריגא.
בחודש [[כסלו]] [[תרפ"ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]].
כאשר אדמו"ר הריי"צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י"ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר. בשנת [[תרצ"א]] נשלח ר' זלמן לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים.
לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל"[[יחידות]]", ואמר לו:"כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי" והמשיך הרבי, "מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים ["ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים"]"{{הערה|בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.}}.
במהלך שליחות זו, קיבל הרב גוראריה הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי"צ{{הערה|שנדפסו ב"[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]" חלק י"א, ובחלק ט"ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי"צ, בהם הוא מוסר דו"ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי"צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גוראריה, והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. שליחותו נמשכה גם בשנת [[תרצ"ב]].
במסגרת השליחות הוא גם מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לורשהלוורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי"צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.
בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי"צ אף כינה אותו בשם "מיניסטר דווארא" [=שר החצר]{{הערה|בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.}}..
כשהרבי הריי"צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. ב[[תרצ"ד]] מונה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני "[[התמים]]". חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי"צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה דואג שאדמו"ר הריי"צ יתוב יכתוב את רשימותיו לפרסום. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: "דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [= אינך יודע כמה בעלי תשובה ה'התמים' עשה]".
בשנת [[תרצ"ט]] השתדרך ר' זלמן עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופישניץ בהכוונתו של אדמו"ר הריי"צ. השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי"צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.
זמן קצר לפני [[מלחמת עולם השנייה]] ביקש ר' זלמן לנסוע ל[[וורשה]], [[אדמו"ר הריי"צ]] שלל זאת ובזכות כך חייו ניצלו מהמלחמה. בזמן המלחמה אמר אדמו"ר הריי"צ לר' זלמן להגר ל[[ארצות הברית]], ולאחר בואו סייע ל[[הצלת אדמו"ר הריי"צ]].
===בארצות הברית===
[[קובץ:רויטבלאט.jpg|ממוזער|ר' זלמן יושב שני משמאל]]לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן.
כאשר ייסד [[הרבי הריי"צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מונה ר' זלמן לר"מ בישיבה, כמו כן הוא עמד בראשות הוועד של הישיבה יחד עם הרש"ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ור' [[מרדכי מענטליק]].
לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר:"היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, ואז פנה אליו הרבי שוב ואמר" אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!".
באותה יחידות, הורה לו הרבי שעליו לעזור לאשתו, וזאת בשל כך שכאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו.
בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי:"אם [[הקב"ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא". ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות.
ר' זלמן התעסק גם באיסוף [[דמי מעמד]]. בסוף שנות השי"ן, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא החל להיכנס לתחום העסקים.
אחרי [[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[הרבי]], כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. היה אז חבר בוועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. רהרבי היה משתמש פעמים רבות בר' זלמן היה גם חבר בהנהלת בכדי להעיר על הנהגות מסוימות שנהגו בין ב[[הוצאת ספרים קהאנ"תש]], שלא היו כראוי.
ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת ידוע כחסיד מקושר, שהתמסר להוראות [[הרבי]] ובמיוחד ל[[ספרית אגודת חסידי חב"דעשרת המבצעים]]אותם קיים בהידור. היה חבר בידוע בחביבותו המיוחדת להידור במצוות. היה מהדר מאוד לקבל [[וועד הבנייןסנדק]]אות, ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[בהזדמנות אף שיבח{{הערה|שיחת אחרי-מות קדושים תשמ"ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטשה}} את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות. לצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, פנה הקפיד ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, והציע שכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייהלקבוע עיתים ללימוד תורה. מספר הספרים שנלקחו באותו בכל יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספריםמוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנותיו האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.
בשנים מאוחרות יותר בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל [[מקווה יוניון]] שהקים היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים. בדירות אלו השתמשו [[אש"ל הכנסת אורחים]] עד לשנת [[תשס"ה]]. כמו אצל אדמו"ר הריי"צ, גם אצל הרבי הוא היה הגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. ר' זלמן בנה בריכה ל[[תשליך]] ליד [[770]] בכדי לא להטריח את [[הרבי]] ב[[ראש השנה]].
ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וה[[משיח|גואל]].
ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו "לשליחות היחידה נאמן הוא" בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}.
מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.
בשנות הנו"נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה"תקופה החדשה" שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב.
ר' זלמן תמך בפרסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפרסום המודעות בעיתונים.
כחודשיים לאחר מכן, ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ג]] כאשר כתב לרבי שרוצים להוציאו מוועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] עקב כך שמכריז בגלוי שהרבי הוא מלך המשיח ושאל את הרבי האם הוא צריך להילחם בזה עד כדי [[מסירות נפש]] והרבי , נענע הרבי בראשו לחיוב{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/-00770-/80-05-28b/mkodesh-52-3-4.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ג מענה סט].}}. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ"ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש"כמופת הייתי לרבים" -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק' לא ישוב ריקם. [[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], הרבה לעודד את החסידים, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, ועל כך "שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם".
==משפחתו==
רעייתו, הרבנית חוה גוראריה - נפטרה כ"ד אדר תשס"ו.
* בנו הרב [[יצחק מאיר גוראריה]]
* בנו הרב [[נתן גוראריה (בופולו)]]
* בתו מרת אסתר, רעיית הרב [[מנחם נחום שטרנברג]]
==לקריאה נוספת==
[[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]
*[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש"ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס"ו.
*[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י"ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.
*'''אני מגדל אותו עם עיני''', פנינים מזכרונותיו, 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 72
*'''החסיד שעסק בהקמת ממלכת הדור השביעי''', שבועון בית משיח גליון 1200 עמוד 28
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1btj509mCTI2_L4B_BUt2OUenkBSHlHUl אני מרגיש שחזרתי קרוב לשמונים שנה לאחור]''', שבועון בית משיח גליון 193 עמוד 59.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61227 במה שהרבי "קאכט זיך" - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[770]] בכ"ז ניסן ה'תשנ"ג{{PDF}}{{תמונה}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68330 "הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו"ט?"]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי על שאלותיו בשיחות- א (שפוץ שטרנברג)] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/91/תשורה_סלונים-ריבקין.pdf ב (סלונים-ריבקין)]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]