פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
קישורים פנימיים
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט תמוז]] [[תרי"ח]] לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. הוא נקרא על שמו של [[אדמו"ר הזקן]] ועל שם סבו אבי אמו, הרב החסיד [[אהרן אלכסנדרוב משקלוב]].
[[אדמו"ר הצמח צדק]] נהג בעת ה[[ברית מילה]] של נכדיו לקרוא להם גם ב[[ראשי תיבות]]. לרבי שניאור זלמן אהרן קרא "רז"א", ובשם זה היה נקרא בפי ה[[חסיד]]ים.
כשהיה בן שלוש, הציע [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שיקח את הרז"א לחתן לבתו. שאל רבי ישראל נח את אביו "אולי הילד הזה לא יהיה תלמיד חכם?" השיב לו אביו: "תלמיד חכם כמוך בוודאי יהיה, ויתכן שידע ללמוד יותר ממך!"
בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הצעיר [[אדמו"ר הרש"ב]], ובמסורת החב"דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק א' ע' 313. [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ"ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}.הרז"א הצטיין בכשרונות נפלאים, ובמדות נעלות. אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר עליו: "יש לו ראש חזק, הוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות ביחד".
באחת [[התוועדות עם הרבי|ההתוועדויות]] אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] על דודו: "דודי הרז"א שהיה בעל מדות טובות בטבע תולדות, היה בעל לב חזק. גם כשהיה מתייסר ביסורים קשים ביותר - והוא סבל הרבה בימי חייו - היה תמיד חיוך על פניו. מעולם לא הזיל דמעה על יסוריו. אבל כששמע שמישהו היה סובל [[יסורים]] היה החיוך נמוג מפניו ודמעות היו נראות בעיניו, הוא עשה הכל כדי לעזור לבעל היסורים".
===נישואיו===
ב[[חודש חשון]] [[תרל"ד]]{{הערה|פרטים נוספים אודות סעודת הנישואין, ראו שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרצ"ג]] -לקוטי דיבורים חלק א' טו, ב.}}, התקיימה חתונתו עם בת דודתו, מרת שטערנא, בתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]]. סעודת ה[[נישואין]] התקיימה ב[[זאל#ה'זאל' בליובאוויטש|בזאל הקטן]] שב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].
לאחר [[הסתלקות]] אביו, אדמו"ר המהר"ש, סרב הרז"א לקבל על עצמו את הנשיאות. הוא עסק במסחר ועשה פעולות רבות למען כלל ישראל.
[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אחיו הצעיר, לא רצה לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי כל עוד שאחיו הגדול מתגורר בליובאוויטש, ובמשך אחד עשרה שנה נמנע מלנהוג באדמו"רות. רק בשנת [[תרנ"ד]] כשעבר להתגורר ב[[ויטבסק]] החלה נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] באופן רשמי.
===פטירתו===
למרות שפעל להשמיד את כתביו ובהם חידושי תורתו, נותרו בידינו מספר דרושי חסידות שנאמרו על ידו ונכתבו על ידי השומעים. ביניהם, ישנו מאמר שנאמר על ידו ב[[שבת]] פרשת בחוקותי תרמ"ג, תקופה קצרה לאחר [[הסתלקות]] אביו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/4/15 הרבי מספר אודות המאמרים].}}.
מהרז"א היה מאמר שאמר "וישרנה הפרות"", בשנת [[תשי"ב]] [[הרבי]] אמר שיפרסמו את המאמר הזה, וסיפר שכך אמר לו לעשות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/42464 המאמר להדפסה]}}.
==קישורים חיצוניים==
*זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81700 חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי?]''' - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] בנוגע למיקום חתונתו {{אינפו}} י"א [[אייר]] התשע"ד (11.05.2014)
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
3,078

עריכות