שינויים

[[תמונהקובץ:הרזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון]]רבי '''שניאור זלמן אהרן שניאורסון''' (מכונה: '''הרז"א''') ([[י"ט תמוז]] [[תרי"ח]] - [[י"א חשוון]] [[תרס"ט]]) היה בנו הבכור של [[אדמו"ר המהר"ש]], ואחיו המבוגר של [[אדמו"ר הרש"ב]]. נודע בכשרונותיו המצויינים, וכתב במשך חייו חידושי תורה רבים, אך שרף אותם קודם [[הסתלקות]]ו והורה לטמון את האפר בקברו.

נולד ב[[י"ט תמוז]] [[תרי"ח]] לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. הוא נקרא על שמו של [[אדמו"ר הזקן]] ועל שם סבו אבי אמו, הרב החסיד [[אהרן אלכסנדרוב משקלוב]].

[[אדמו"ר הצמח צדק]] נהג בעת ה[[ברית מילה]] של נכדיו לקרוא להם גם ב[[ראשי תיבות]]. לרבי שניאור זלמן אהרן קרא "רז"א", ובשם זה היה נקרא בפי ה[[חסיד]]ים{{הערה|הקריאה והקדושה תש"ב עמוד 224.}}.

כשהיה בן שלוש, הציע [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שיקח את הרז"א לחתן לבתו. שאל רבי ישראל נח את אביו "אולי הילד הזה לא יהיה תלמיד חכם?" השיב לו אביו: "תלמיד חכם כמוך בוודאי יהיה, ויתכן שידע ללמוד יותר ממך!"

בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הצעיר [[אדמו"ר הרש"ב]], ובמסורת החב"דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [httphttps://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/87/27 index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק א' ע' 313. [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ"ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}.הרז"א הצטיין בכשרונות נפלאים, ובמדות נעלות. אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר עליו: "יש לו ראש חזק, הוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות ביחד".

באחת [[התוועדות עם הרבי|ההתוועדויות]] אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] על דודו: "דודי הרז"א שהיה בעל מדות טובות בטבע תולדות, היה בעל לב חזק. גם כשהיה מתיסר מתייסר ביסורים קשים ביותר - והוא סבל הרבה בימי חייו - היה תמיד חיוך על פניו. מעולם לא הזיל דמעה על יסוריו. אבל כששמע שמישהו היה סובל [[יסורים]] היה החיוך נמוג מפניו ודמעות היו נראות בעיניו, הוא עשה הכל כדי לעזור לבעל היסורים".

ב[[חודש חשון]] [[תרלקובץ:הרז"ד]]{{הערה|פרטים נוספים אודות סעודת הנישואין, ראו שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרצא תמונה שהתגלתה בתשפ"ג]] -לקוטי דיבורים חלק א' טו, ב.}}, התקיימה חתונתו עם בת דודתו, מרת שטערנא, בתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)jpeg|250px|ממוזער|ישראל נח שניאורסון]]. סעודת ה[[נישואין]] התקיימה ב[[זאל#ה'זאל' בליובאוויטששמאל|בזאל הקטן]] שב[[עיירה]] [[ליובאוויטשהרז"א]].

לאחר ב[[הסתלקותחודש חשון]] אביו[[תרל"ד]]{{הערה|פרטים נוספים אודות סעודת הנישואין, ראו שיחת אדמו"ר המהרהריי"צ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ש, סרב הרזט כסלו]] [[תרצ"ג]] -לקוטי דיבורים חלק א לקבל על עצמו את הנשיאות' טו, ב. הוא עסק במסחר ועשה פעולות רבות למען כלל }}, התקיימה חתונתו עם בת דודתו, מרת שטערנא, בתו של רבי [[ישראלנח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]]. סעודת ה[[נישואין]] התקיימה ב[[זאל#ה'זאל' בליובאוויטש#האולם הקטן|זאל הקטן]] שב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].

לאחר [[הסתלקות]] אביו, אדמו"ר המהר"ש, קיבל הרז"א על עצמו את הנשיאות במשותף עם הרבי הרש"ב, אך פרש אחר תקופה קצרה{{הערה|כמבואר בארוכה בקונטרס "תולדות הרז"א".}}. הוא עסק במסחר ועשה פעולות רבות למען כלל ישראל. אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אחיו הצעיר, לא רצה לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי כל עוד שאחיו הגדול מתגורר בליובאוויטש, ובמשך אחד עשרה שנה נמנע מלנהוג באדמו"רות. רק בשנת [[תרנ"ד]] כשעבר להתגורר ב[[ויטבסק]] החלה נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] באופן רשמי.

הרזבחודשי הקיץ של שנת תרס"ח נפל למשכב, ואחרי החגים של חודש תשרי תרס"א הסתלק בט התגברה מחלתו, וביום חמישי [[י"א חשוון]] [[תרס"ט]] נפטר בהיותו בן חמישים ואחד. לפני [[הסתלקות]]ו שרף במו ידיו את דברי התורה הרבים שכתב במשך ימי חייו, הניח את האפר בשקית קטנה וצוה להניח את השקית בקברו.

*בתו, מרת [[דינה שניאורסון]]

* ד. זקלס, [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/07/62d46d3904283_1658088761.pdf '''תולדות הרז"א''']{{PDF}}, י"ט תמוז תשפ"ב*זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81700 חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי?]''' - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] בנוגע למיקום חתונתו {{אינפו}} י;מתורתו* [https://drive.google.com/file/d/1HMeERK-p9IjhiRgYQyTib8fGN0LNWkrT/view?usp=drivesdk '''מאמר וישרנה הפרות – תרמ"א ג'''], [[איירקה"ת]] התשע"ד (11, ברוקלין נ.05י.2014), תשס"ט