שינויים

רבי האדמו"ר '''שמריה שמריהו נח שניאורסון''' מ([[בברויסקתר"ב]] נולד ב- [[ליובאוויטשט"ו בטבת]] בשנת [[תרתרפ"בג]]. הוא ) היה בן הזקונים של אביו רב ב[[אדמובברויסק]] ואדמו"ר]] לשושלת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמוחסידות חב"ר הצמח צדק)ד - קאפוסט|קאפוסט]].  

בשנת [[תרס"א]] יסד ישיבה בברויסק בבברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: הרב [[משה דון יחיא]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]].

במשך השנים אירעה תקרית עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנשלט שנוהל על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]].

דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה [[אסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת"ר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערת שולייםהערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.

שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"דג]] חלה מאוד וביום [[ט"ז ו טבת]] [[תרפ"דג]] נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.

בצוואתו{{הערת שוליים|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרחכמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברבונשיא חסידות חב"ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדלד.

==צאצאיוממשיכו בבאברויסק==

*בנו בצוואתו{{הערה|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב"ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל (נהרג על קידוש ה' ב[[ב' מנחם אב]] [[תרע"ט]]).

*בתו מוסיה נשאה לר' דוד ברבאך בפועל חלק מצאצאיו נסתלקו עוד בחייו, והאחרים מיאנו לקבל על עצמם את עול ההנהגה, לאחר חיפושים רבים, הגיעו חסידיו לבעל נכדתו - רבי שמואל באזעפלאוו, אך גם הוא לא שש לקבל את ההצעה. בצר להם פנו חסידי חב"ד-קאפוסט אל כ"ש {{הערת שוליים|ברבק [[אדמו"ש זה ראשי תיבות של '''ב'''ן '''רב'''י '''ש'''ניאור}}. נפטר כר הריי"ח אדר צ]] מליובאוויטש, בבקשה שיפנה לרבי שמואל בבקשה שיקבל על עצמו את ההנהגה, נענה להם [[תרעאדמו"טר הריי"צ]]וכתב מכתב לרבי שמואל (ראו בערך ר' שמואל בזפלוב). בפועל המשיך רבי שמואל באזעפלאוו את סב אשתו ברבנות בלבד, אך לא בנשיאות.

{{ערך מורחב|שמן למאור}}*'''שמ"ן {{הערה|ר"ת של שמו - שמריהו נח.}} למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל וילשנסקי]] בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ו]] ב[[כפר חב"ד]].