שינויים

[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של האדמו"ר' שמריה נח]]רבי האדמו"ר '''שמריה שמריהו נח שניאורסון''' ([[תר"ב]] - [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ג]]) היה רב ב[[בברויסק]] ואדמו"ר לשושלת [[חסידות חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]]. ==תולדות חיים==האדמו"ר שמריהו נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר"ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו"ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. ==תולדות חייו==בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], ועם אחיו, ר' הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימים האדמו"ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{מקור}}.

לאחר [[הסתלקות]] זקנו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר [[הסתלקות ]] אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש ]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}.

לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו ר' רבי שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רציצא]] ור' ורבי שמריה נח ב[[בברויסק]].

בשנת [[תרס"א]], במקביל ולאחר הקמת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] יסד ישיבה בברויסק בבברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגרי' מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות בכל רחבי ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: רבי הרב [[משה דון יחיא]] ור' , הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]].

במשך השנים אירעו לו מספר תקריות אירעה תקרית עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנשלט שנוהל על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם[[אסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת"ר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה באסיפה היו חלוקי הדיעות דיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימילייםוהשכלה כללית מינימלית. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערת שולייםהערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.

שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"דג]] חלה מאוד וביום [[ט"ז ו טבת]] [[תרפ"דג]] נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.

*בצוואתו{{הערה|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב"שאו הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל.

נרצחו שניהם בפרעות אך בפועל חלק מצאצאיו נסתלקו עוד בחייו, והאחרים מיאנו לקבל על עצמם את עול ההנהגה, לאחר חיפושים רבים, הגיעו חסידיו לבעל נכדתו - רבי שמואל באזעפלאוו, אך גם הוא לא שש לקבל את ההצעה. בצר להם פנו חסידי חב"ד-קאפוסט אל כ"ק [[תרעאדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש, בבקשה שיפנה לרבי שמואל בבקשה שיקבל על עצמו את ההנהגה, נענה להם [[אדמו"ר הריי"טצ]]וכתב מכתב לרבי שמואל (ראו בערך ר' שמואל בזפלוב). בפועל המשיך רבי שמואל באזעפלאוו את סב אשתו ברבנות בלבד, אך לא בנשיאות.

{{ערך מורחב|שמן למאור}}*'''שמ"ן {{הערה|ר"ת של שמו - שמריהו נח.}} למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל ווילשאנסקיוילשנסקי]] בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ו]] ב[[כפר חב"ד]].

הרב {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[עמרם בלוישלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה|רשימה=אדמו"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זירי [[חסידות קפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תר"ע''', ב]] - [[היכל הבעשט"טז טבת]] גליון כ"ב, [[ניסןתרפ"ד]] |הבא=[[תשסחסידות חב"חד ליובאוויטש]], עמ' צה-קלא..}}

[[קטגוריה:אדמו"רי בית ליובאוויטשחב"ד]][[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]][[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ב]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ג]][[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]