שינויים

{{לעריכה|כל הערך=כן}}הרה"ח הרב '''שמעון שמרלינג''' היה , ממייסדי [[חברון#הישוב החב"די בבחברון|הישוב החב"די בחברון]] וה[[חברוןשד"ר]] והוא אף היה השד"ר הראשון שלה, שנסע לרוסיה במיוחד למטרה זו.

בין השנים הרב שמעון נולד לאביו הרב [[תקצ"דחיים שמרלינג]]-ב[[תקצ"טשקלוב]] נפטר ובמפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט נזכרת אלמנתו שרה, בת 53, שעלתה מבערך בשנת [[שקלובתקס"ז]] ל. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה לערך בשנת [[ארץ הקודשתקע"ט]] בשנת או [[תקפ"א]]. מותר לשער שהיא עלתה לאה"ק יחד עם בעלה, לפני או לאחרי שנת תקפובהמשך נשלח כ[[שד"א, והתאריכים שבמפקדים אינם מדויקיםר]] מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ.

בס' חיים ש. שמרלינג (תדהר, ת"א תש"ו, ע' 14-11) ובס' תולדות משפחת הרב מלאדי (ע' 60) מסופר בארוכה אשר כ"ק ב[[אדמו"ר האמצעיחודש תשרי]] שלחו ב[[תשריתקפ"ג]] שלחו [[תקפאדמו"גר האמצעי]] ליסד לייסד את [[חברון#הישוב החב"די בחברון|הישוב החב"די בחברון]]. על פי הוראתו היה עליו לעבור דרך העיר בה התגוררה מרת חנה דבורה, אשר כלת בנו ר' משה היה משודך עם הבחורה חנה דבורה והורה , ולהציע להם להצטרף אליו בנסיעתו. הרבי אף הורה לו כ"ק אדמו"ר האמצעי שיסע בדרך לאה"ק דרך העיר ששם גרה הכלה, לא ירד לרדת מהעגלה בהגיעו לעיר, אלא ישאל אם הנערה מוכנה לנסוע אתם לאה"קלעשות הכול בחפוזה, ואז ובאם הם מסכימים לסדר מיד החתונה ולקחת אותה אתם. וכן היה. אמנם לעיל שם הובא מכמה מקורות, שכבר לפני זה היה באה"ק, ואשר בקיץ תקפ"א יצא בשד"רות חברון את [[חתונה|חתונתם]] ולנסוע יחד איתם ל[[ליובאוויטשארץ ישראל]], בקשר ליסוד הישוב החב"די בחברון.

גם מתוך מפקדי מונטיפיורי נראה שעלו לפני לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' [[לייב בעל היסורים]]. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב"ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים [[תקפ"א]]-[[תקפ"ג:]] כבר התבססה במקום קהילה חב"דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ב[[רוסיה]] שהחלה בשנת [[תקפ"ז]] גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם ב[[ירושלים]].

ר' משה שמערלינג הנ"ל רשום במפקד תקצ"ט שהוא בן לב ועלה לאה"ק בשנת תקפ"אשיטתו בגיוס הכספים הייתה להציע לאנשים לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון תמורת סכום נכבד. בנו יוסף יהודא הוא בן חשיטתו נחלה הצלחה רבה והגיעה לשיאה כאשר אדמו"י וכבר נשוי ויש לו ילד בשם חיים יצחק בן שנה אחת. ועוד בן יש לר' משה בשם חיים בן טו. אם כן נולד בנו יוסף יהודה בשנת תקפר האמצעי המליץ לחסידי חב"א, בשנת עלייתם לאה"קד לקנות נחלה והבטיח שהקונים ינצלו מ[[חיבוט הקבר]]. גם במפקד תרכאדמו"ו רשום שהוא נולד בשנת תקפ"א אבל במפקד תרט"ו רשום שהוא נולד בשנת תק"פ ובמפקד תרל"ה שנולד בשנת תקע"זר האמצעי עצמו קנה את [[בית הכנסת אברהם אבינו]].

ר' משה הנ"ל היה אחד מהמורשים בחורף נפטר בין השנים [[תר"ג]] ללכת ל[[ירושלים]] לדון מטעם עדת חבתקצ"ד בחברון. והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי ב[[קיץ]] -[[תקצ"ט]] - בהוספת התואר "גבאי הכנסת".

הנכד הראשון ר' יוסף יהודה * משה - נשוי למרת חנה דבורה, נולד כאמור לערך בשנת תקפ[[תקס"אז]]{{הערה|על פי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 32}}. הוא נקרא בכמה מקומות בחורף [[תר"יוסף יהודה בכורג]] היה מהמורשים ללכת ל[[ירושלים]] לדון מטעם עדת חב". ד בחברון, והוא חתום על האגרת לפקואשתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ [[תקצ"מ תרט]] - בהוספת התואר "ד "נאמן הכוללגבאי הכנסת". נפטר בין השנים [[ב' אלולתר"ט]] -[[תרנתרט"הו]] בירושלים{{הערה|אבני זכרון חי"ב. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 75.}}.

הבן השני ;נכדיו* יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת [[תקפ"א]]{{לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים}} בסמוך לעלייתם של הוריו ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תקצ"ט]] כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת [[תקע"ז]]{{הערה|מפקד תרל"ה}} או [[תק"פ]]{{הערהה|מפקד תרט"ו}}. נפטר ב[[ב' אלול]] [[תרנ"ה]] בירושלים.{{הערה|אבני זכרון חי"ב. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 75.}}* חיים שמואל עבר , בן ר' משה, נולד לערך בשנת [[תקפ"ד]]. בשנת [[תרכ"ו ]] עבר לגור ב[[יפו]] ויסד שם את הישוב החב"די. הוא נפטר ביפו ב[[כ' אדר|כ' אדר ראשון]] [[תרנ"ד]] ונקבר בירושלים.{{הערה|ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75.}}.