שינויים

[[קובץ:{{דמות|שם=הרב שמעון אייזנבך|תמונה=הרב שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאלתיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרים אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ"ב|ממוזערתאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]|250pxמקום לידה=[[ירושלים]]|עם מקורבים בחצר מקום פעילות=[[פרזידנט 1304אילת]]|ביתו הפרטי של תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]]ב[[אילת]]ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.}}הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] בל[[אילת]] ומנהל , מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.

[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]נולד ב[[שיכון חב"ד בירושליםירושלים]] ב[[כ"ד ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}. בשנות ילדותו גדל ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]שם הסתופף בצילם של דמויות החסידים והרבנים שהתגוררו בשיכון באותה תקופה{{הערה|[https://col.org.il/news/147676 זכרונותיו משנות ילדותו] {{חב"ד און ליין}}}}.

את שנותיו למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה עשה בישיבת למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למד אצל הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ובשנת . בשנת [[תש"מ]] זכה לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}..

בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל [[תומכי תמימים קריית גת ]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{מקורהבהרה}}. לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"דבעיר) שאל את , בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות'.

===פעילות ציבורית===[[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אייזנבך בשיחה עם הרב ידוע כבעל 'קאך' ב[[יצחק יוסףלימוד הרמב"ם]]]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[אדרארץ ישראל]] . כמו כן, בשנת [[תנשתש"אפ]] כתב הרבי במענה דו"ח של , הקים הרב אייזנבך על פעילותיו בעירו, {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג דמרבים בדברים המשמחים וכומכון כתובה כהלכתה' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"בית חיינו" גליון מס' 70}}- אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.

במהלך השנים, החל להקים את מוסדות חבמשנת [[תשע"ד בעיר, ופעל להגברת הפעילות בעיר. כאשר היה צורך לגיוס כסף עבור הקמת מוסדות חב"ד בעיר, ח]] מפרסם הרב אייזנבך כתב לרביטור שבועי באתר col, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדותתחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, בתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}ר' מענדל פוטרפס. לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים, כתב לרבין שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות. במענה כתב הרבי: {{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה: {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}, ואכן, בשנת [[תשנתשע"בט]] הכניסו החליף את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[אריק שרוןהרבי]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים. יצויין, שמענה מיוחד זה, שהוביל לפיתוח המוסדות, נמנה על המענות האחרונים של הרבי לעת עתהבשם 'סיפורים מכלי ראשון'.

כאשר הוקמה שכונת השחמון ===שליחות באילת===עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, אז נבחר כרבה של השכונה החדשההורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול ולאחר התייעצות עם תושבי המקוםהמשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.

לאחר התמנותו לרבה של שכונת השחמון באילת====פעילות ציבורית====הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, הקים ניהל הרב אייזנבך את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל'מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ולאחר כמה שנים הקים ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידותופעל להגברת הפעילות בעיר.

הרב אייזנבך ידיד קרוב של ראש העיר של אילתלאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', מאיר יצחק הלויאזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], אתו הוא מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעירעמ' 25.}}.

בשנת כשעבר על יד הרבי ב[[תשחלוקת דולרים]] מ[[כ"פו שבט]] [[תשנ"א]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידהאמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".

הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ורבים מבני העיר{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש ==אביסל אידישקייט====במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כאילת"א [[תשרי]] תשעמדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג"ד.}}.

הרב אייזנבך ידוע כמומחה בלימוד הרמבב[[אדר]] [[תנש"ם, ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של צאא]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח בארץוהזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}.

בשנת תשעכשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}. ====הוראות הרבי על ס"ת חדש====ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}.  ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ט החל לפרסם באתר ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. ====רב שכונה====כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] מדור בשם שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום. בשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'סיפורים מכלי ראשוןנצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום. בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|בתחילה היה מפרסם סיפורים מהרב [https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[מנחם מענדל פוטערפסרש"י]] שאצלו למד בישיבה. הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך לשעבר, מר מאיר יצחק הלוי, איתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}} ובו סיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם . לקראת יום הולדתו השישים ארגנו לו משפחתו ובני קהילתו, אירוע הוקרה יוקרתי באחד מאולמות האירועים בבתי המלון באילת, בהשתתפותם של אישי ציבור ורבים מתושבי העיר, על פעולתו בעיר בשליחות הרבי מה{{הערה|[https://col.org.il/news/147956 כך הפתיעו את הרב שמעון אייזנבך ליום הולדתו ה-60] באתר {{חב"מד און ליין}}}}.

*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.*'''בזאת תבחנו'''-מבחנים על הרמב"ם , חלק ד', המשיך את צוואת עבודת אביו זצ"ל, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].

* בנו, הרב מנחם מענדל, אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]] ;חתניו* חתנו, הרב [[חיים זקלס ]] - [[משפיע]] בישיבת תות"ל ב[[תומכי תמימים אלעד]]* חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד * חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי ]] - שליח הרבי בתל אביב * חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי, ]] - שליח הרבי באילתביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית* חתנו, הרב אהרן פרידמן, - שליח הרבי באילת

*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazineold2.orgih.chabad.info/katavot/2012/5/25php/319157206195articleold.html php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות{{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}