שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[קובץ:אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}{{דמות|שם=הרב שמעון אייזנבך|תמונה=הרב שמעון אייזנבך ורהע.jpg|תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרים אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ"ב|שמאלתאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]|ממוזערמקום לידה=[[ירושלים]]|250pxמקום פעילות=[[אילת]]|בשמחה משפחתית לצידו של ראש העירתחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]]ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.}}הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר. ==תולדות חיים==[[קובץ:שלוחים אילתיצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה קבוצית של שלוחי הרבי בעיר על רקע בית בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד ]] (שני משמאל), לצידו בעת ביקורו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב ראש הממשלה [[יצחק יוסף]] ורב העיר הרב [[יוסף הכטרבין]]]]

נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}. בשנות ילדותו גדל ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] שם הסתופף בצילם של דמויות החסידים והרבנים שהתגוררו בשיכון באותה תקופה{{הערה|[https://col.org.il/news/147676 זכרונותיו משנות ילדותו] {{חב"ד און ליין}}}}. למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.. בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער. בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה}} . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים.  הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך'ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה'שמעון בן ציון - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה. החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבךטור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר'מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון' הוא רב שכונת השחמון .  ===שליחות באילת===עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] ומשלוחי דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת. ====פעילות ציבורית====הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר.  לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעירמרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}. כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת". ====אביסל אידישקייט====במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג".  ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}.

==תולדות חייו==נולד בשכונת 'רמת שלמה' כשהכניס ב[[ירושליםכסלו]] ב[[כתשנ"א תשריב]] [[תשכלרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"ד]] לאביו {{הערה|{{אוצר החכמה|הרב צבי שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, כשמצד אמו הוא מתייחס למשפחת סלונים המעטירה, כצאצא של [[אדמותשנ"ר הזקןב]]|עמוד=2}}}}.

את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת ====הוראות הרבי על ס"ת חדש====ב[[תומכי תמימים כפר חב"דטבת]] ובשנת [[תשתשנ"מב]] זכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר שאל את הרבי זכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, בה איחל לו כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו: {{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת’ע חסידיםת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, און אמת’ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}.

בשנת ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[תשמ"גאריק שרון]] נסע ללמוד בישיבת , הרב [[תומכי תמימים המרכזיתיצחק דוד גרוסמן]] ב-ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[[770]] במסגרת שנת הhttps://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרביבאתר {{חב"ד און ליין}}}}.

לאחר נישואיו עם רעייתו לאה, שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד ב====רב שכונה====כאשר הוקמה בשנת [[כוללתשנ"ח]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על ידי [[שליח|שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודשרוב שטח העיר), ולאחר התייעצות ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור’ [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחותתושבי המקום.

===פעילות ציבורית===משהגיע לעירבשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', התמנה לתפקיד מנהל מוסדות חב"ד בעיר, והתמיד בתפקיד קרוב לחמש עשרה שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים עד בנייתה של שכונת השחמון באילת, אז נבחר כרבה הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של השכונה החדשהספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקוםהגדולה ביותר באזור הדרום.

הרב אייזנבך אהוד על ידי תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה בעבורו בה השתתף גם ראש העירבשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|1=[httphttps://colchabad.org.ilinfo/news/169075/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתודגם המשכן הוקם באילת] {{שטורעםאינפו}}}} כ"א תשרי תשע. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"דבעיר.}}משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].

==הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך לשעבר, מר מאיר יצחק הלוי, איתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. לקראת יום הולדתו השישים ארגנו לו משפחתו==*חתנוובני קהילתו, אירוע הוקרה יוקרתי באחד מאולמות האירועים בבתי המלון באילת, בהשתתפותם של אישי ציבור ורבים מתושבי העיר, על פעולתו בעיר בשליחות הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/147956 כך הפתיעו את הרב לוי יצחק גרליצקישמעון אייזנבך ליום הולדתו ה-60] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים ]] תש"נ.*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם ]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].

==לקריאה נוספתמשפחתו ==*נתן אברהםבנו, '''הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/25/319157206195.html מבתי אונגרין לאילת[אילת]]* חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]* חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד* חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]'''] - שליח הרבי בתל אביב* חתנו, בתוך הרב [[שבועון בית משיחמנחם מענדל אשכנזי]] לרגל חג השבועות- שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית* חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד אילת: אישיםבאילת]]

[[קטגוריה:סופרים רבני חב"דייםד בהווה]][[קטגוריה:משפחת אייזנבך]][[קטגוריה:משפחת ויינפלד]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]][[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]][[קטגוריה:מחברים תורניים]]