שינויים

[[תמונהקובץ:שמואל שניאורסון.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]ר' '''שמואל שניאורסון''' ([[תרמ"ח]] - – [[י' כסלו]] [[תש"ד]]) הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"אהרבי)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי ("רב מטעם") של [[ניקולייב]] במשך שניםלצד חותנו ולאחר פטירת חותנו כרב היחיד. בשנת [[תש"א]] נעצר על ידי השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שבסיבירשב[[סיביר]].

[[תמונהקובץ:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|200px|ר' שמואל כפי שצולם על ידי היבסקציה ה[[יבסקציה]] בעת מאסרו. נחשף על ידי [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ"ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס"ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה"ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם "כמורה ל[[לשון הקודש]]".

בשנת [[תר"ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום [[א' אלול]] [[תרע"א]]<ref>{{הערה|ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י"ג סימן ו'</ref>}}, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]]. במכתב משנת [[תש"ט]], על מספר הרבי שעל פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]], כיוון כיון שר' [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק ]] ור' שמואל נשאו שני שתי אחיות, הם לא דרו בעיר אחת<ref>{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ג' עמ' קפ"ב</ref>}}.

בשנת [[תרע"ז]] נתמנה לרב הרשמי ("רב מטעם") של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר"פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנותוהיה אחראי על כל הנסמכים הרשמיים. בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת"ש]].

במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני לאחר פטירת חותנו בשנת [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]<ref>[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מתרצ"ב סכ"ה</ref>. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה<ref>ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחקג]] עמ' מ"ג סכ"ו</ref>נשא לבדו בכל עול הרבנות.

ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תשבשנת תרפ"ו העניק סמיכה "יורה יורה ידין ידין"א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייהלרבי{{הערה|צילומה נדפס בספר Early Years(השנים הקודמות). לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ}}.

שלושה שבועות לאחר מכןבמשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], בובמיוחד על עניין [[י"ג בטבתאפיית מצות]] נישא בנו, {{הערה|[[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמוארכיון לוי יצחק]] עמ' מ"ר שליטב סכ"א)ה}}. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה{{הערה|מנחם מענדלראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ורע' שמואל היה מסדר הקידושיןמג סכ"ו}}.

מסופר שבכל ביום [[התוועדותי"ט כסלו]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי שנת [[הקבלהתש"א]] והחסידותנפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודםלאחר מות אשתו בגיל צעיר, ואמר להם היה ר' שמואל בחרו מקום כלשהו בש"ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי [[נגלה]] , [[קבלה]] וחסידות וכולם השתוממושבור ורצוץ.

ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שבסיביר. שלושה שבועות לאחר כשנה וחצימכן, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תשי"גבטבת]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]]למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את [[אוקראינה]] ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן)ור' שמואל היה מסדר הקידושין.

לאחר מאסרו של אחיו, רבי מסופר שבכל [[התוועדות]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחקהקבלה]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטאןוהחסידות. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודם, היה ואמר להם ר' שמואל שולח אליו חבילות מזוןבחרו מקום כלשהו בש"ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי [[נגלה]], [[קבלה]] וחסידות וכולם השתוממו.

== מאסרו ופטירתו==ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שב[[סיביר]]. לאחר כשנה וחצי, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תש"ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדז'או (Charjou) שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את [[אוקראינה]] ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן). לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון. הוא נפטר בטורקמניסטן ביום ב[[בכסלוי' כסלו]] שנת [[תש"ד]]{{הבהרה|דרוש מקור ברור באיזה יום נפטר ראו דף שיחה}}. ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאובטשרדז'או. ביום היארצייט, [[י' כסלו]] מדי שנה בשנה, הרבי היה אומר קדיש עבורו. את התאריך ציין הרבי מספר פעמים, ביניהם בלוח שנה הפרטי של הרבי משנת [[תש"ז]], בו ציין על תאריך [[י' כסלו]]: "שמואל".

{{מיון רגיל:שניאורסון, שמואל}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שניאורסון שמואל]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים בניקולייב]][[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]][[קטגוריה:משפחת ינובסקי]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]]