שינויים

[[תמונהקובץ:שמואל שניאורסון.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]ר' '''שמואל שניאורסון''' ([[תרמ"ח]] - – [[י' כסלו]] [[תש"ד]]) הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"אהרבי)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי ("רב מטעם") של [[ניקולייב]] במשך שניםלצד חותנו ולאחר פטירת חותנו כרב היחיד. בשנת [[תש"א]] נעצר על ידי השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שבסיבירשב[[סיביר]].

[[תמונהקובץ:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|200px|ר' שמואל כפי שצולם על ידי היבסקציה ה[[יבסקציה]] בעת מאסרו. נחשף על ידי [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ"ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס"ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה"ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם "כמורה ל[[לשון הקודש]]".

בשנת [[תר"ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום [[א' אלול]] [[תרע"א]]<ref>{{הערה|ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י"ג סימן ו'</ref>}}, [[נישואין|נשא לאישה ]] את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרה"ח ר' הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]]. במכתב משנת [[תש"ט]], על מספר הרבי שעל פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]], כיוון כיון שר' [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ור' שמואל נשאו שני שתי אחיות, הם לא דרו בעיר אחת<ref>{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ג' עמ' קפ"ב</ref>}}.

בשנת [[תרע"ז]] נתמנה לרב הרשמי ("רב מטעם") של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר"פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנותוהיה אחראי על כל הנסמכים הרשמיים. בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת"ש]].

במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני לאחר פטירת חותנו בשנת [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]<ref>[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מתרצ"ב סכ"ה</ref>. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה<ref>ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחקג]] עמ' מ"ג סכ"ו</ref>נשא לבדו בכל עול הרבנות.

ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תשבשנת תרפ"ו העניק סמיכה "יורה יורה ידין ידין"א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייהלרבי{{הערה|צילומה נדפס בספר Early Years(השנים הקודמות). לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ}}.

שלושה שבועות לאחר מכןבמשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], בובמיוחד על עניין [[י"ג בטבתאפיית מצות]] נישא בנו, {{הערה|[[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמוארכיון לוי יצחק]] עמ' מ"ר שליטב סכ"א)ה}}. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה{{הערה|מנחם מענדלראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ורע' שמואל היה מסדר הקידושיןמג סכ"ו}}.

מסופר שבכל ביום [[התוועדותי"ט כסלו]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי הקבלה והחסידותשנת [[תש"א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודםלאחר מות אשתו בגיל צעיר, ואמר להם היה ר' שמואל בחרו מקום כלשהו בש"ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי נגלה, קבלה וחסידות וכולם השתוממושבור ורצוץ.

ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שבסיביר. שלושה שבועות לאחר כשנה וחצימכן, בחודש אדר א' שנת ב[[תשי"גבטבת]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]]למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את אוקראינה ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן)ור' שמואל היה מסדר הקידושין.

לאחר מאסרו של אחיו, רבי מסופר שבכל [[התוועדות]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחקהקבלה]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטאןוהחסידות. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודם, היה ואמר להם ר' שמואל שולח אליו חבילות מזוןבחרו מקום כלשהו בש"ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי [[נגלה]], [[קבלה]] וחסידות וכולם השתוממו.

== מאסרו ופטירתו==ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שב[[סיביר]]. לאחר כשנה וחצי, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תש"ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדז'או (Charjou) שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את [[אוקראינה]] ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן). לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון. הוא נפטר בטורקמניסטן ביום ב[[בכסלוי' כסלו]] שנת [[תש"ד]]{{הבהרה|דרוש מקור ברור באיזה יום נפטר ראו דף שיחה}}. ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאובטשרדז'או. ביום היארצייט, [[י' כסלו]] מדי שנה בשנה, הרבי היה אומר קדיש עבורו. את התאריך ציין הרבי מספר פעמים, ביניהם בלוח שנה הפרטי של הרבי משנת [[תש"ז]], בו ציין על תאריך [[י' כסלו]]: "שמואל".

{{מיון רגיל:שניאורסון, שמואל}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שניאורסון שמואל]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים בניקולייב]][[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]][[קטגוריה:משפחת ינובסקי]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]]