שינויים

הרב '''שמואל פרומר''' (יליד שנת [[ד' שבט]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[כ"ט בסיוון]] [[תשפ"ג]]) הוא היה משלוחי הרבי ורב ומייסד [[בית הכנסת]] 'משיח צדקנו' ב[[קריית ביאליק]] המתגורר . התגורר ב[[קריית שמואל]].

נולד ב[[גד' שבט]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו ר' דב (בעריש) ולאמו מרת לאה רוזא פרומר. אביו, היה מחלוצי המתיישבים בבקריית שמואל הסמוכה ל[[קריית שמואלחיפה]], והיה מראשי העסקנים של תנועת 'המזרחי' בחיפה, ולימים אף התמנה כיו"ר הועד המונציפאלי של קריית שמואלוכחבר עיריית חיפה.דודו של ר' דב היה הגאון רבי אריה צבי פרומר מחבר הספרים 'ארץ צבי' ו'שיח השדה', מגדולי גאוני פולין לפני השואה. ר' דב שמר על מורשתו וההדיר מחדש את ספריו.

לאחר נישואיו של ר' שמואל עם רעייתו מרת דבורה{{הערה|נפטרה בליל שבת פרשת משפטים, [[א' אדר]] [[תשפ"א]].}} התגורר תקופה קצרה בירושלים, ולאחר מכן חזר להתגורר ב[[קריית שמואל]] מקום מגוריהם של ההורים משני הצדדים, והתקרב לחסידות חב"ד בהשפעת הרב [[ראובן דונין]].

בשנת [[תשלהיה מחברי ההנהלה הראשונים של בית חב"ג]] הפעיל לראשונה קייטנה חבד חיפה מיום הווסדו בסוף שנות הלמ"דית בקריות יחד עם הרב [[יגאל פיזם]], ובמהלך הקייטנה הגיע לבקר בה בשליחותו של הרבי הרב [[דוד רסקין]]ד.

בשנת ב[[חורף]] [[תשמ"בא]] יזם השיב הרבי על מכתבו בו פירט את הוצאתו לאור של עיתון 'חב"ד צפון' בו צירף נקודות שתומצתו מהסדר התעניות שלקח על עצמו כתשובה ותיקון: {{ציטוטון|ידועה הוראת [[התוועדותאדמו"ר הזקן]] האחרונה של הרבי. באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת ב[[ספר התורה הכללי לאחדות ישראלאגרת התשובה]] שנוסד בעקבות הוראתו של הרבישבדורותינו אין להתענות כו' מלבד התעניות שמחוייבים בהם, ובפרט הנהגת חסידי חב"ד לעשות כן '''בפועל'''. ולכן '''בהקדם''' יתיר הנהגתו הנ"ל (יותר מג' פעמים) אצל רב מאנ"ש שי', ויתנהג כדרך כל חסידי חב"ד. וה' יצליחו לעבדו בשמחה, וע"פ תורת הבעש"ט עזוב תעזוב '''עמו''' עם הגוף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"א מענה קמב}}.

בשנת כשניגש אל הרב [[תשמ"גזלמן שמעון דבורקין]] החל במסירת שיעור ליישם את הוראת הרבי סיפר לו על עגמת הנפש שהייתה לו מכך שלא קיבל כל תגובה מהרבי על ספר התניא במהדורת כיס{{הערה|הדפסת הספר במהדורה הראשונה נעשתה בקיץ תש"מ אחרי שהתקבלה הסכמת הרבי כולל על השמטת רשימת דפוסי התניא שבסוף הספר כדיי שייצא דק. הספר נשלח לרבי ע"י השליח לחיפה הרב [[תניאלייבל שילדקרויט]] קבוע בשכונת 'עין הים' בחיפהששמע מאוחד יותר מחברי המזכירות שהרבי קיבל את התניא בשביעות רצון גדולה וגלויה. כשניגשו בחודש אלול תש"מ להדפסת המהדורה השניה ביקשו שוב את הסכמת הרבי אלא שכעת הורה שבאם אפשר יכללו גם את רשימת דפוסי התניא, ובמהלך השנים קירב עשרות יהודים לשמירת תורה ומצוותוהדבר נעשה}} אותם שלח הוא לרבי במתנה. ככשמע זאת הרב דבורקין סיפר לרב פרומר מעשה בו היה מעורב אישית וממנו ניכר היחס המיוחד לתניא במהדורת כיס שהדפיס, והפך רבים מהם לחסידי חבכשהרבי שמרו כל העת במגירה בשלחנו הקדוש עד שהרבי שלחו עם שליח מיוחד כמתנה לחתן שמסר נפשו על הכהונה כשהרבי מורה להחזיק את הספר מתחת לחופה. כשסיפר זאת הרב דבורקין לרב פרומר הטעים שלדעתו הסיבה שהרבי שלחו אליו הייתה לא רק כדי להתיר את הצום אלא גם לספר לו סיפור זה אליו היה עד{{הערה|תשורה רוט תשס"דט}}.

בשנת [[תשמ"ב]] יזם את הוצאתו לאור של עלון שהופץ בכל הארץ "בכן מהתוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א" (בהוצאת 'חב"ד צפון') בו פורסמו נקודות שתומצתו מה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי ע"י הרב טוביה בלוי. כמו כן, פירסם עלון הלכתי בענייני כשרות שנערך ע"י הרב לוי ביסטריצקי ע"ה, לאור חוסר הידע בעניינים אלו באותה תקופה.באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת [[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנוסד בעקבות הוראתו של הרבי. מתחילת שנות המ"ם החל במסירת שיעורי חסידות באיזורו, בתניא ובקונטרס ומעין. בין השאר, בשכונת 'עין הים' בחיפה, בעיר עכו ועוד, וזכה למכתבי ברכה מהרבי על שיעורים אלה. במהלך השנים קירב מאות יהודים לשמירת תורה ומצוות, והפך רבים מהם לחסידי חב"ד. בשנת [[תשד"מ]] זכה שהרבי יבקש ממנו בחג הפורים לחלק בשליחותו 18,000 שקלים לאביונים בארץ הקודש{{הערה|1={{ציטוטון|ימסרו לו '''בשמי''' שקודם נסיעתי להציון הקדוש, הנני מוסר לו שליחות לחלק לצדקה '''בשליחותי''' '''בימי הפורים''' ח"י אלף שקלים לח"י אביונים באה"ק. סכום זה יקבל אצל הרב אפרים וולף שיחי'}}. [http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf צילום ההוראה נדפסה בתשורה מנישואי צאצאיו עמוד 33].}}. בשנת [[תשמ"ח]] לאחר שיחת [[ב' ניסן]] הידועה בנוגע להכרזת [[יחי המלך]] פעל יחד עם הרב [[זמרוני ציק]] שיכריזו מול הרבי כל קהל החסידים בסעודת משיח [[יחי המלך]] - דוד מלכא משיחא בכדי לפעול את התגלות הרבי כמלך המשיח, מהלך זה קיבל עידוד משלוחים ורבנים, אך לבסוף הוא טורפד ע"י שליח מסוים. מספר ימים לאחר מכן דיבר הרבי בשיחת ו' דחוהמ"פ שישנם כאלה יהודים שלמרות שצועקים כל כך על הצורך לצעוק "עד מתי", טוענים הם שטוב להם בגלות ורוצים להשאר בגלות ואינם רואים צורך לצעוק "עד מתי", דברים שהיו שפירשו כהמשך למהלך זה. בשנת תשנ"ב יסד וניהל כמשפיע ומנהיג הקהילה את בית כנסת ובית המדרש 'משיח צדקנו' בקרית ביאליק, שם גם מסר שיעורי תורה רבים. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] ואילך על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. לרב פרומר הייתה חיות מיוחדת בהדגשת העל טבעיות של [[נשיא הדור]] והתגלות אלוקות שעל ידו ועל ידי עצם מציאותו{{הערה|כדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] [[שער היחוד והאמונה]] פרק ה', [[תורת מנחם]] [[תשי"א]] שיחת י"א תמוז ע' 196, [[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 511, ועוד}} נפטר ב[[כ"ט בסיוון]] [[תשפ"ג]].

*בנורעייתו, הרב [[אסף חנוך פרומר]] דבורה - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חבנפטרה א' אדר תשפ"ד ליובאוויטש חיפה]]א.

*בנו, ר' [[אסף חנוך פרומר]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]*בנו, ר' [[יוסף יצחק (איז'ו) פרומר]] - [[כפר חב"ד]]

*בתו מרת שלומית רוטנברג - סופרת ילדים חב"דית{{הערה|'כולם בחכמה', '101 סיפורים ראשונים לילד החסידי.}}