שינויים
←אודותיו
רוב ספרי [[אדמו"ר המהר"ש]] שהובאו לדפוס בשנת [[ה'תש"ה]] ואילך על ידי [[הרבי]] שהיה ממונה על הדפסת ספרי [[קה"ת]] באותה עת, יצאו בצילום מכתב ידו.
==אודותיו==בילדותו למד ר' שמואל נפטר בשנת בספסל אחד יחד עם [[תרעאדמו"הר הריי"צ]] והמאמרים האחרונים שידוע שהעתיק, הם המאמרים הראשונים של בחיידר אצל המלמד ר' דובער בן ר' פסח ב[[המשך תער"בליובאוויטש]]. וכך מתאר אדמו"ר הריי"צ את ילדותו{{הערה|1=[httphttps://old2chabadlibrary.ihorg/books/maharyatz/sichos/706-10/7/21/395.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגליםhtm רשימה המופיעה בספר השיחות תש"י עמ' 395] (בתרגום ללה"ק)}}: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב]אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, הרב ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם היו באים כל יום ל[[שלום יעקב חזןמניין]] באתר [[חבשל השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד"ד אינפו]]}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא אשר "הכתבי-קודש והכתבי-יד-קודש הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם. לפעמים היה מקבל כתבי יד קדש קודש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/7.htm?q=שמואל%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%20%D7%93%D7%A2%D7%A8%20%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A2%D720דער%A8 20שרייבער תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל [[תרנ"א]]:
הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה .. שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב".
==הדפסת חסידות בכתב יד מעתיק==
הרב [[מרדכי שוסטרמן]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/37.htm למען ידעו בנים יוולדו]}} מספר אודות הדפסת ספרי חסידות בכתב יד מעתיק: "כידוע, ספרי דא"ח '[[תורת שמואל]]' של [[אדמו"ר המהר"ש]] נ"ע, הנה חלקם נסדרו מחדש ונדפסו באותיות מרובעות וחלקם נדפסו בצילום מכתב ידו של ר' שמואל הכותב — הנק' 'שמואל דער שרייבער' — ומי שאינו רגיל בקריאת כתבי יד, מתקשה לפענח אותם.
וספר לי [[הרבי שליט"א]], שפעם התבטא [[אדמו"ר הריי"צ|חותנו]] בזה הלשון: "גינוג צו פירן דעם ברונען צום פערד, מען דארף אנהויבן פירן דעם פערד צום ברונען!" ("=די להביא את השוקת לסוס, צריכים להתחיל להביא את הסוס לשוקת") והנמשל מובן".
עם זאת, ידועה דעתו של הרבי בנוגע לחשיבות והצורך בהדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות ובאופן המהודר ביותר.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ה]]