שינויים

ר' '''שמואל רבינוביץ''', המכונה ר' שמואל דער שרייבער, או ר' '''שמואל סופר''' (כותב) , היה סופר שהעתיק כתבי [[חסידות]], והיה ראש המעתיקים ב[[ליובאוויטש]] במשך שנים רבות, "שהוא היותר טוב כידוע"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=316&hilite= אגרות­ קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' רסד]}}.

;בילדותו למד ר' שמואל בספסל אחד יחד עם [[אדמו"ר הרשהריי"צ]] בחיידר אצל המלמד ר' דובער בן ר' פסח ב[[ליובאוויטש]]:. וכך מתאר אדמו"ר הרשהריי"ב התבטא אשר צ את ילדותו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/21/395.htm רשימה המופיעה בספר השיחות תש"הכי עמ' 395] (בתרגום ללה"ק והכי)}}:"ק אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם חיי נפשי ממשהיו באים כל יום ל[[מניין]] של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם.

בבגרותו החל לעבוד כסופר המעתיק כתבים בתשלום. והיה לסופר האישי של רבותינו נשיאנו וקיבל מהם עבודות העתקה רבות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/14/377.htm ספר השיחות תש"י עמ' 377] (בתרגום ללה"ק)}}.. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא אשר "הכתבי-קודש והכתבי-יד-קודש הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם. לפעמים היה מקבל כתבי יד קדש קודש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/7.htm?q=שמואל%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%20%D7%93%D7%A2%D7%A8%20%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A2%D720דער%A8 20שרייבער תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל [[תרנ"א]]:

;[[אדמובמכתב הנושא את התאריך י"ר הרייב תמוז תש"צ]]:ג{{הערה|נדפס בהקדמה לקונטרס ומעין, עמ' 5.}} מספר אדמו"ר הריי"צ סיפר בשיחת שמחת תורה ביוםלחתנו, הרבי מלך המשיח, בעת הסעודה על שנת [[ה'שיתרס"תא]]: בה "בהסדר של מאמרי דאנתוספו - בחסדי השי"ח, ישנם מאמרים ת - הרבה תלמידים בכל המחלקות של כתבישיבת תומכי תמימים, הנחה ורשימה. ומהרבה מקומות מושבי אנ"כתבש באו דרישות לשלוח להם ספרי [[תניא]], את המאמרים דשנת תרנ" הכוונה שהרבי בעל ט, וביחוד את המאמר כתב את ה"[[מאמרהחלצו תרנ"ט|החלצו]] ומסרו לפרסמו ברבים. המאמר נרשם בליובאוויטש על ידי ה"שרייבערס, [[קונטרס התפילה]] והשיחה דשמחת תורה תרס" (הכותבים) א, ויהי ר' שמואל דער שרייבער, הסופר עמוס עבודה ומתאונן שאינו יכול להספיק את כל הדרישות ויקח לו לעוזר את ר' מרדכי פנחס ואת ר' שלמה הסופר"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/14/377.htm ספר השיחות תש"י עמפרדייסאהן ואת ר' 377] (בתרגום ללהעקיבא ראובן זאריעטשער"ק)}}.

ועוד מספר בפתח דבר מ[[הרבי מלך המשיח]] ל[[המשך והחרים]] של [[אדמו"ר הרייהמהר"ש]] ציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"צ{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatzmaharash/sichostsh/706-10631a/74/211/395index.htm רשימה המופיעה בספר השיחות תש#_ednref_82 תורת שמואל תרל"י עמ' 395א ח"א] (בתרגום ללה"ק)}}, "אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם היו באים כל יום ל[[מניין]] של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד".

;נפטר בשנת [[הרביתרע"ה]]:בפתח דבר פתח דבר מ[[הרבי]] לוהמאמרים האחרונים שידוע שהעתיק, הם המאמרים הראשונים של [[המשך והחרים]] של [[אדמותער"ר המהר"שב]] מציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"{{הערה|1=[httpshttp://chabadlibraryold2.org/books/maharash/tsh/631a/4ih.chabad.info/#!g=1/index.htm#_ednref_82 תורת שמואל תרל&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"א חב], הרב [[שלום יעקב חזן]] באתר [[חב"אד אינפו]]}}.

הרב [[מרדכי שוסטרמן]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/37.htm למען ידעו בנים יוולדו]}} מספר אודות הדפסה הדפסת ספרי חסידות בכתב ידי יד מעתיק: "כידוע, ספרי דא"ח '[[תורת שמואל]]' של [[אדמו"ר המהר"ש ]] נ"ע, הנה חלקם נסדרו מחדש ונדפסו באותיות מרובעות וחלקם נדפסו בצילום מכתב ידו של ר' שמואל הכותב — הנק' 'שמואל דער שרייבער' — ומי שאינו רגיל בקריאת כתבי יד, מתקשה לפענח אותם.

וספר לי [[הרבי שליט"א]], שפעם התבטא [[אדמו"ר הריי"צ|חותנו ]] בזה"להלשון: "גינוג צו פירן דעם ברונען צום פערד, מען דארף אנהויבן פירן דעם פערד צום ברונען!" ("=די להביא את השוקת לסוס, צריכים להתחיל להביא את הסוס לשוקת".) והנמשל מובן".