שינויים

ר' '''שמואל רבינוביץ''', המכונה ר' שמואל דער שרייבער, או ר' '''שמואל סופר''' (כותב) , היה סופר שהעתיק כתבי [[חסידות]], והיה ראש המעתיקים ב[[ליובאוויטש]] במשך שנים רבות, "שהוא היותר טוב כידוע"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=316&hilite= אגרות­ קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' רסד]}}.

;בילדותו למד ר' שמואל בספסל אחד יחד עם [[אדמו"ר הרשהריי"צ]] בחיידר אצל המלמד ר' דובער בן ר' פסח ב[[ליובאוויטש]]:. וכך מתאר אדמו"ר הרשהריי"ב התבטא אשר צ את ילדותו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/21/395.htm רשימה המופיעה בספר השיחות תש"הכי עמ' 395] (בתרגום ללה"ק והכי)}}:"ק אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם חיי נפשי ממשהיו באים כל יום ל[[מניין]] של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם.

בבגרותו החל לעבוד כסופר המעתיק כתבים בתשלום. והיה לסופר האישי של רבותינו נשיאנו וקיבל מהם עבודות העתקה רבות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/14/377.htm ספר השיחות תש"י עמ' 377] (בתרגום ללה"ק)}}.. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא אשר "הכתבי-קודש והכתבי-יד-קודש הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם. לפעמים היה מקבל כתבי יד קדש קודש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/7.htm?q=שמואל%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%20%D7%93%D7%A2%D7%A8%20%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A2%D720דער%A8 20שרייבער תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל [[תרנ"א]]:

;[[במכתב הנושא את התאריך י"ב תמוז תש"ג{{הערה|נדפס בהקדמה לקונטרס ומעין, עמ' 5.}} מספר אדמו"ר הריי"צלחתנו, הרבי מלך המשיח, על שנת [[תרס"א]]:אדמובה "נתוספו - בחסדי השי"ת - הרבה תלמידים בכל המחלקות של ישיבת תומכי תמימים, ומהרבה מקומות מושבי אנ"ר הרייש באו דרישות לשלוח להם ספרי [[תניא]], את המאמרים דשנת תרנ"צ סיפר בשיחת שמחת תורה ביוםט, בעת הסעודה וביחוד את המאמר "[[ה'שיהחלצו תרנ"ט|החלצו]]"ת, [[קונטרס התפילה]]:והשיחה דשמחת תורה תרס"א, ויהי ר' שמואל הסופר עמוס עבודה ומתאונן שאינו יכול להספיק את כל הדרישות ויקח לו לעוזר את ר' מרדכי פנחס ואת ר' שלמה פרדייסאהן ואת ר' עקיבא ראובן זאריעטשער".

בפתח דבר מ[[הרבי מלך המשיח]] ל[[המשך והחרים]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] ציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו"אין דעם סדר פון מאמרי דא— הם פוטוגרפיא מכת"ח זיינען פאַראַן מאמרים פון כתב, הנחה און רשימה. כתב הייסט וואָס דער רבי דער בעל המאמר האָט געשריבן דעם מאמר און מען האָט אים איבערגעגעבן לפרסם פאַר אַלעמען. דער מאמר איז געשריבן געוואָרן אין ליובאַוויטש פון די שרייבערס י ר' שמואל דער שרייבער, ר' שלמה הסופרסופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatzmaharash/sichostsh/706-10631a/74/141/377index.htm ספר השיחות תש#_ednref_82 תורת שמואל תרל"א ח"י עמ' 377א]}}.

ועוד מספר אדמונפטר בשנת [[תרע"ר הרייה]] והמאמרים האחרונים שידוע שהעתיק, הם המאמרים הראשונים של [[המשך תער"צב]]{{הערה|1=[httpshttp://chabadlibraryold2.ih.chabad.orginfo/books/maharyatz/sichos/706-10/7/21/395.htm רשימה המופיעה בספר השיחות תש#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב], הרב [[שלום יעקב חזן]] באתר [[חב"י עמ' 395ד אינפו]]}}, "באַ ר' דובער בר' פסח לערן איך זייער פלייסיק, צוזאַמען מיט עטלעכע צוגעקליבענע פּאַסיקע חברים, ר' שמואל דעם שרייבערס און ר' בן­ציון משרת קינדער, וועלכע זיינען מיט אַ יאָהר אָדער צוויי עלטער פון מיר. זיי קומען יעדן טאָג צום אַכט­אַזייגערדיקן מנין, בריינגען מיט זייער אָנבייסן, און האַלב צעהען זעצט מען זיך לערנען".

;[[הרבי]]:==הדפסת חסידות בכתב יד מעתיק==בפתח דבר פתח דבר מ[[הרבי]] להרב [[המשך והחרים]] של [[אדמו"ר המהר"שמרדכי שוסטרמן]] מציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/631aarum/4lemaan/16/index37.htm#_ednref_82 למען ידעו בנים יוולדו]}} מספר אודות הדפסת ספרי חסידות בכתב יד מעתיק: "כידוע, ספרי דא"ח '[[תורת שמואל תרל]]' של [[אדמו"א חר המהר"אש]}}] נ"ע, הנה חלקם נסדרו מחדש ונדפסו באותיות מרובעות וחלקם נדפסו בצילום מכתב ידו של ר' שמואל הכותב — הנק' 'שמואל דער שרייבער' — ומי שאינו רגיל בקריאת כתבי יד, מתקשה לפענח אותם.

==הדפסת חסידות בכתב יד מעתיק==הרב וספר לי [[מרדכי שוסטרמןהרבי שליט"א]]{{הערה|, שפעם התבטא [[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/37.htm למען ידעו בנים יוולדו]}} מספר אודות הדפסה בכתב ידי מעתיק: כידוע, ספרי דא"ח 'תורת שמואל' של אדמו"ר המהרהריי"ש נצ|חותנו]] בזה הלשון: "עגינוג צו פירן דעם ברונען צום פערד, הנה חלקם נסדרו מחדש ונדפסו באותיות מרובעות וחלקם נדפסו בצילום מכתב ידו של ר' שמואל הכותב — הנק' 'שמואל דער שרייבער' — ומי שאינו רגיל בקריאת כתבי ידמען דארף אנהויבן פירן דעם פערד צום ברונען!" (=די להביא את השוקת לסוס, מתקשה לפענח אותםצריכים להתחיל להביא את הסוס לשוקת) והנמשל מובן".

וספר לי עם זאת, ידועה דעתו של הרבי שליט"א, שפעם התבטא חותנו בזה"ל: "גינוג צו פירן דעם ברונען צום פערד, מען דארף אנהויבן פירן דעם פערד צום ברונען!" ("די להביא את השוקת לסוס, צריכים להתחיל להביא את הסוס לשוקת".) והנמשל מובןבנוגע לחשיבות והצורך בהדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות ובאופן המהודר ביותר.