שינויים

ה[[חסיד]] ר' הרב '''שלמה קופצ'יק''' ([[תרפ"א]]-[[כ"ט ניסן]] [[תש"נ]]), ממייסדי קהילת חב"ד ב[[קרית קריית אתא]], שעסק בקירוב תושבי העיר לתורת החסידות.

נולד בקישנב בקישינב - בסרביה בשנת [[תרפ"א]], לאביו הרב אלתר בצלאל ולאמו מרת חיה.

מאחת באחת מסעודות ה[[מלוה מלכה]] שערך בביתו לתלמידיו במוצאי שבת, פנה אליהם וביקשם לברכו בילדים. הבחורים הופתעו, אך מיד התעשתו ואמרו: "שטעלט ויין" [=תעמיד [[יין]] על השולחן]. הוא הביא בקבוק [[יין]] והעמידו על השולחן, והבחורים בירכוהו, וכעבור שנה נולד בנו שלמה, שהיה בנו יחידו.

מכיון שאביו השתייך לחסידות סקווירא, שלחו ללמוד בישיבת קישינב שהיתה שהייתה ישיבה כלל-חסידית בראשות הרב [[יהודה לייב צירלסון]] רבה של בסרביה. ר' שלמה התאפיין בשאיפה תמידית לעליה רוחנית. זו הייתה הסיבה שבהמשך עבר מישיבת קישינב לישיבת ויז'ניץ, שם זכה ללמוד בצלו של האדמו"ר בעל ה"[[דמשק אליעזר]]" מ[[ויז'ניץ]]. הישיבה היתה הייתה ישיבה חסידית מובהקת, ושם החל לחגור [[גארטל]] בעת התפילות כמנהג החסידים.

לאחר מאמצים רבים השיג סרטיפיקט בעזרתו של ר' הרב [[איצ'ה יצחק מאיר לוין]], מעסקניה הבולטים של אגודת ישראל.

ר' שלמה הגיע ל[[ארץ הקודש]] בתחילת שנת [[ת"ש]], ובכך ניצל מאימי [[מלחמת העולם השניההשנייה]] שפרצה באותם ימים.

מאוחר יותר, החל ר' שלמה לחפש עבודה כדי להתפרנס בכבוד. הוא עבר אפוא ל[[תל אביב]], שם עסק בליטוש יהלומים, כאשר במקביל הסתובב בחצרות רבנים ואדמו"רים שתל אביב הייתה משופעת בהם, בתורו אחר עתיד רוחני טוב יותר. בשנת תש"ג, שלוש שנים לאחר שהגיע ארצה, נקלע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[מלוה מלכה]] בהשתתפות תלמידי ישיבת חב"ד, שהתקיימה בביתו של ר' לייב ברמן בנו של ר' שבתי מידידי אביו בתל אביב.

ר' שלמה שהשתתף במלוה מלכא, נכבש מן הדברים החדשים ששמע במקום. ב[[התוועדות]] בהתוועדות זו קראו את שיחתו הידועה של [[אדמו"ר הרש"ב]] 'כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו' שנאמרה ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]]. תוכן השיחה השפיע על ר' שלמה השפעה עמוקה והיא שהביאה אותו לשערי ישיבת חב"ד בתל אביב.

התמים שלמה קופצ'יק שקד על לימוד החסידות והפך לחסיד ומקושר. כדרכם של תמימים "נרות להאיר", הוא לא הסתפק בלימוד ב[[לימוד החסידות|לימוד חסידות ]] עבור עצמו, אלא החל ללמד חסידות גם אחרים.

===[[נישואיו]]===כשהגיע לפירקו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על כמה הצעות שידוכין, ואת התשובה קיבל במברק: "יבחר בהצעת גשייד". הכוונה למרת אסתר תחי' בתו של הרב ראובן גשייד ממייסדי וותיקי כפר אתא לימים קריית-אתא. התשובה הייתה מפתיעה, כיון שההצעות האחרות היו של בנות [[אנ"ש]], ואילו הרב גשייד היה רב חשוב אבל לא חסיד חב"ד.

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, ואת בתו ביתו הקים ב[[קרית קריית אתא]].

לפרנסתו עבדו הוא ורעייתו בשדה ה[[חינוך|הוראה]]. הוא היה מלמד בקריית-אתא ובב[[חיפה]]וקריית-אתא, ואילו רעייתו שימשה כמורה ומנהלת בבית ספר '[[בית יעקב']] בחיפה.

באותם שנים ייסד העסקן החסידי הרב [[יעקב פלס]] את [[אגודת יוצאי קישינב]]. מיוצאי [[קישינב]] השיג תרומות בשביל מוסדות חב"ד שהקים לזכרם של יהודי קישינב: ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] וישיבת [[תומכי תמימים קרית קריית גת]]. ר' שלמה כיוצא קישנב קישינב היה לו לעזר רב בהקמת האגודה ולאחר מכן בהקמת הישיבה ב[[ראשון לציון]].

בד בבד החל למסור שיעורי [[חסידות]] ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] של קרית קריית אתא, אירגן [[התוועדותחסידית|התוועדויות]] ב[[ימי דפגרא]], ופעולות שונות נוספות. על פעולותיו אלו שלח דו"חות ל[[הרבי|רבי]], וזכה לקבל תשובות בהן הרבי בירכו ואף כיוון אותו כיצד ואיך לפעול.

במשך השנים מסר שיעור חסידות קבוע בישיבה התיכונית בקרית בקריית שמואל, וכן בפני שוטרי משטרת חיפה.

*הרב מענדל ישראל מנחם וויס - מחשובי חסידי חסיד [[גור]] ומנהל , כיהן כמנהל רוחני דישיבת [[גור]] - , חיפה.*הרב [[תנחום בורושנסקי]] - [[משפיע]] קהילת [[אנ"ש]] [[באר שבע]], ובעבר שליח הרבי במקום.*הרב [[חיים שלמה דיסקין]] - שליח אדמו"ר מלך המשיח ורב העיר [[קרית קריית אתא]].*הרב אליעזר יעקב - מחסידי סרט ויזניץ - , חיפה. '''נכדיו:'''*הרב [[ראובן בורושנסקי]] - משגיח ראשי בישיבת חב"ד [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]][[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית אישים בקריית אתא: אישים]]